השיר לא תם, הוא רק מתחיל!

חברי הפורום היקרים!

יממה עברה מחתימת ההסכם בין המועצה המתאמת של ארגוני הסגל לבין האוצר. היומיים שקדמו לכך היו כה עמוסי ספקולציות ונבואות שחורות עד כי קשה להאמין שהשביתה אכן הסתיימה וקשה עוד יותר להאמין שהיא נגמרה ודוח שוחט כולו נשאר בחוץ! אני מתארת לעצמי שאיש לא יאמר או אפילו יחשוב זאת, אבל בכל זאת נדמה לי שמותר לנו לזקוף חלק מההשג הזה לזכותנו. בכל מקרה, אפשר לנשום קצת לרווחה; זה היה עלול להגמר גם אחרת, להגמר רע, הרבה יותר רע!

איך שיר נולד

 אנחנו יכולים לנשום לרווחה, לנוח קצת מקצב האירועים, מהמעקב האינטנסיבי אחרי כל כתבה וראיון בטלויזיה על מעללי ור"ה וגרירת הרגליים של פקידוני האוצר. ובעיקר, אנחנו רשאים להנות מכך שהמאמץ המרוכז שלנו בחודשיים האחרונים, ההתעוררות שמאבקנו יצרה בחלקים של הקהילה האקדמית הרדומה והלאה, כל אלה הניבו פירות שאפשר לראות אותם בבירור ויחסית מהר. מאבקים כאלה לא לעיתים קרובות זוכים לכך.

אבל אם אכן יש כאן השג, לא נוכל להרשות לעצמנו לנוח על זרי הדפנה זמן רב. אל לנו לשגות באשליות: המבחן העיקרי של הפורום רק עכשיו מתחיל. ממחר כולנו נשקע במרוץ להשלמת הסמסטר ושנת הלימודים. הבעיות שהפורום יצטרך להתמודד אתן יהיו הרבה יותר מייגעות והרבה פחות הירואיות. לא חסימת כבישים ולא כיבוש הבסטיליה.

ראשית, סיועם של חברי הפורום הפעילים בקמפוסים השונים בפתרון הבעיות הרבות שיהיו קשורות בשיבה ללימודים: הסטודנטים זכאים לצפות שחברי הפורום ינקטו עמדה ברורה שמחייבת את חברי הסגל ששבתו עד כה לגלות הרבה רצון טוב ונכונות למצוא פתרונות יצירתיים לטובת השלמת שנת הלימודים. זו מחויבות של חברי הסגל הבכיר לא רק משום שכציבור, הסטודנטים גילו בשביתה הזו אחריות מרשימה בתמיכה שהעניקו למרצים וביכולת להתגבר על התסכול הרב שלהם מהשלכותיה עליהם. זו מחויבות של המרצים כלפי הסטודנטים משום שבכך ניתן תוקף מעשי ראשוני לטענה הבסיסית שלנו שהסטודנטים בכל התארים והמרצים בכל הדרגות במוסדות ההשכלה הגבוהה מהווים יחד את הקהילה האקדמית שתובעת להשיב לעצמה את האוטונומיה על החיים האקדמיים שהממשלה מנסה לנשלה מהם. טענה זו מחייבת אותנו למעשים, מחייבת אותנו להתוות בקמפוסים השונים דרך לבניית יחסי אמון עם הסטודנטים ויצירת לכידות בתוך הקהילה האקדמית המקומית בכל קמפוס.

שנית, בפתח ממתינה כבר שביתת הסגל הזוטר וקריאת הוועד שלו גם לפתרון בעיות המורים מן החוץ. אלו הבעיות  שלמען קידום פתרונן הקמנו את הפורום. אם שביתה כזו תפרוץ, יהיה זה תפקידנו לדרוש מוועדי הסגל הבכיר לתת גיבוי לכל מורה חסר זכויות שפרנסתו תאויים כתוצאה מנסיונות ההתארגנות של המורים מן החוץ. בפורום יש מרצים רבים מהסגל הזוטר ומרצים מן החוץ. הפורום כולו צריך כעת, משהסתיימה שביתת הסגל הבכיר, להירתם לקידום המאבק של ארגון הסגל הזוטר. עלינו גם לפעול ליצירת לחץ משמעותי על הנהלות האוניברסיטאות לשנות את תנאי ההעסקה הנבזיים, אי אפשר לתאר זאת אחרת, של המרצים מן החוץ. במסגרת הפורום קמה קבוצת עבודה לטיפול מיידי וארוך טווח בסוגיות ההעסקה של המרצים מן החוץ שמזמינה את המרצים מן החוץ להתפקד באמצעות טופס מקוון. חברי פורום שמעוניינים לפעול לקידום מעמד המרצים מן החוץ מוזמנים להצטרף לקבוצת הדיון שפתחנו בגוגל למטרה זו.

שלישית, העננה של דוח שוחט כבר מקדירה את השמיים מעלינו. ההתמודדות עם האתגר הזה היא מטרה מרכזית של הפורום. השבוע חוזרים ללימודים. השביתה טרפה את "הסדר החברתי" השגרתי בקמפוסים, הפגישה סטודנטים ומרצים במקומות בלתי צפויים, מרצים מפקולטות שונות שבדרך כלל אין ביניהם שיג ושיח מצאו את עצמם משוחחים על כוס קפה או צורחים אחד על השני באספות סגל, מרצים וסטודנטים עמדו יחד מול בעלי שררה שונים בקמפוסים. כל זה ייעלם במהירות בימים הקרובים. אבל אפשר וצריך לקחת את רגעי המעבר אל שגרת הלימודים כדי לשוחח בתחילת השעורים השבוע על דוח שוחט, על "הרפורמה המבנית" שמחוללות הממשלות מאז יישום המלצות מלץ במערכת ההשכלה הגבוהה, על תהליכי ההפרטה שעוברת החברה הישראלית וחברות אחרות בעולם והקשר שלהם למה שאנחנו, סטודנטים ומרצים, חווים כאן. הפורום הקים קבוצת עבודה שעמלה על ניסוח מסמך עקרונות ובו עמדות ברורות ביחס לסוגיות אלה. קבוצת העבודה הזו תעסוק בפיתוח ניירות עמדה ומסמכים רלבנטיים נוספים שחברי הפורום יוכלו להעזר בהם בפעילויות השונות שצפויות לנו. אתם מוזמנים לעיין בטיוטת מסמך העקרונות, להעזר בה, להעיר הערות וכמובן — להצטרף לקבוצת העבודה שמפתחת מסמכים אלה ואחרים אם יש לכם עניין בתחום פעילות זה של הפורום.

לבסוף, המעבר לפעילות ארוכת טווח של הפורום, לחריש עמוק יותר בקמפוסים ובשיח הציבורי על ההשכלה הגבוהה והחינוך הציבורי בכלל, קורא לנו לפעול בצורה יותר שיטתית בכמה מישורים שבמהלך השביתה פעלנו בהם בצורה מאולתרת כדי לגייס תמיכה אד-הוק לעניין זה או אחר. כדי לקיים חשיפה קבועה בתקשורת לתהליכי ההרס של ההשכלה הציבורית והמאמצים להתמודד אתם ולקדם הצגה טובה ובהירה של סוגיות אלה בשיח הציבורי, וכדי לאתר בעלי ברית פוטנציאליים למאבק שלנו בכנסת ובמרחב הפוליטי בכלל, הקמנו קבוצת עבודה שתעסוק בסוגיות אלה. חברי הפורום המעוניינים לפעול בנושאים אלה מוזמנים להצטרף לקבוצת הדיון שפתחנו לצורך זה בגוגל.

ולסיום, שבת יפה ונינוחה לכולנו. ממחר אנחנו מתחילים את השלב הבא, הקשה והמסובך יותר של מאבקנו. השיר לא תם, הוא רק מתחיל!


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

אני לא הבנתי על מה השמחה הגדולה,
עכשיו הסגל הזוטר ישבות (ואי אפשר לומר שלא בצדק),
חבל שלא אחדו כוחות מלכתחילה.

בילי, אנחנו הפורום שקם בדיוק על רקע הביקורת שאת מעלה. אנחנו אלה שקראו מתחילת השביתה לוועדי הסגל הבכיר לאחד את הכוחות ולשבות למען מטרות רחבות יותר, למען הצלת ההשכלה הגבוהה. כשקריאתנו נתקלה בסירוב הוועד החלטנו לפעול באופן וולונטרי למען מטרות אלה וכל עוד נמשכה השביתה עשינו מאמצים גדולים, מלמטה, כדי להשפיע על כך שהיא תסתיים מהר ככל האפשר ועם מינימום השלכות שליליות על מצב ההשכלה הגבוהה הציבורית, הגרוע ממילא. לשם כך נאבקנו ככל יכולתנו שהאוצר לא יצליח להכניס בדלת האחורית להסכם עם הסגל על שחיקת השכר גם את דוח שוחט. העובדה שמטרה זו הושגה אינה עניין של מה בכך לכל מי שהיה מעורב במאמצים אלה וזו סיבה מצוינת לשמחה, גם עבורך! ועכשיו נצטרך לעשות מאמץ שהסגל הזוטר והמורים מן החוץ, שלצערנו הרב הם אינם חלק פורמאלי מארגון סגל כללי, יזכו ליחס הולם.

איריס – אין לי ממש תגובה. רק רציתי להגיד לך תודה על כל מה שעשית בחודשים האחרונים. יש מידה של סיכון בלהיות האדם הנכון שעושה את המעשה הנכון ברגע הנכון, ואת היית שם כשזה היה חשוב. את צודקת שהמאבק הזה הוא חלק קטן ממאבק נרחב הרבה יותר, אך כעת יש יותר כלים, קשרים והבנה שיאפשרו להלחם. גם על כך מגיעה לך תודה מאלה שמעריכים זאת, ומאלו שילמדו להעריך זאת בעתיד.

אני מצטרף למיכאל.

כה לחי!

ותודה גם לסילבי, לאיתמר ולטל (שמוכיח לי שוב ושוב מה כוחם של בלוגים בקידום תהליכים מהפכניים).

הביקורת שלי לא כוונה לפורום זה,
שמודה ומתוודה לא עקבתי אחר פעולותיו, אלא בימים האחרונים.

זה יותר תחושה כללית של צער על העתיד האקדמי של ישראל.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)