שביתת המרצים מאז הוצאת צווי המניעה:

עדכונים שונים על המשא ומתן עם האוצר מאת נציגי הסגל הבכיר החברים במועצה המתאמת והחלטות האספות הכלליות של הסגל הבכיר באוניברסיטאות שונות

9 ינואר 2008
שלום חברים,
אנו נמצאים בשלב מכריע של המאבק.
במשך עשרת הימים האחרונים התקיים מו"מ בינינו לבין האוצר בחסות נשיא בית הדין הארצי לעבודה
סטיב אדלר. בסופו של המו"מ נותר פער גדול בין עמדות הצדדים: האוצר מציע הסכם עד סוף 2009
.21% – כשגובה הפיצוי על השחיקה עד סוף התקופה ( 2009 !) יקבע על ידי בורר בטווח של 11%
כמו כן האוצר מוכן שלאחר 2009 יפעל מנגנון למניעת שחיקה עתידית המבוסס על תוספות השכר של
ההסתדרות + 1.5% . מנגנון כזה לא רק שאינו מונע שחיקה עתידית אלא מבטיח אותה.
בגלל הנזק העלול להיגרם לסטודנטים הצענו אנו הסכם ארוך טווח הכולל מנגנון אפקטיבי למניעת
שחיקה עתידית המבוסס על תוספת של עליית המדד + 1.5% . מנגנון זה צריך לפעול החל מתחילת
. 2007 . כמו כן תבענו 21% כפיצוי על שחיקת העבר, החל מתחילת 2007
אתמול הודיע השופט אדלר כי אין הוא רואה עוד טעם בהמשך המו"מ וקבע ליום ראשון 13.1.07 דיון
בבקשת צווי המניעה.


אוניברסיטת ת"א איננה צד לדיון בגלל החלטתו האמיצה והנכונה של נשיאנו פרופ' צבי גליל למחוק את
אוניברסיטת תל אביב מהבקשה. למרות זאת מובן שלתוצאות הדיון תהיינה השלכות גם על חברי הסגל
שלנו ועל המאבק המשותף עם חברינו באוניברסיטאות האחרות.
אנו עדיין מקווים שנשיאי האוניברסיטאות האחרות ילכו בעקבות נשיאנו, ימשכו גם הם את בקשתם
לצווי מניעה, ויתייצבו שכם אחד עמנו נגד האוצר במאבק על תביעותינו הצודקות.
ברור לנו כי גם במקרה שיוצאו צווי מניעה, שאותם בוודאי נכבד, לא יביא הדבר להשבת החיים
האקדמיים בקמפוסים לתיקונם.
במקביל אנו נערכים גם לאפשרות של ביטול הסמסטר על ידי האוניברסיטאות ו/או להשבתת מגן על ידם.
המשבר אכן חריף, ונראה שרק התערבות של ראש הממשלה תצליח לחלץ את עגלת ההשכלה הגבוהה מן
הבוץ.
הנושאים והנותנים בשמכם שואבים עידוד מן הידיעה כי הסגל בכל האוניברסיטאות נכון להיאבק ככל
שיידרש עד אשר יושג הסכם הוגן. השגת הסכם כזה תהווה ללא ספק נקודת מפנה בדרך לשיקום מעמדה
של האקדמיה בישראל.
חזקו ואמצו!
פרופ' בנציון מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

Date: Tue, 8 Jan 2008 09:34:33 +0200

Dear Faculty Members,

We have concluded two more of negotiation days in the national labor court
in Jerusalem.

Let me start with a reminder that in this conflict we ask for both
compensation for our past erosion and a mechanism to avoid future erosion.

On Sunday Judge Adler suggested a certain BORERUT mechanism that would give
us between 11% to 21% raise for the past erosion (until December 2009). He
made no suggestion for the future. Ministry of Finance adopted Adler's suggestion for the
past and repeated their old suggestion for the future, which altogether made
their proposal totally unacceptable. We then made our own proposal
(extending our flexibility), which was not accepted by Ministry of Finance. In that stage
Judge Adler gave up his efforts to reach an agreement, but finally agreed to
try one more day.

I would summarize the week of negotiations in court as follows: While we
kept showing flexibility and responded positively to quite a few suggestions
made to us by Adler and by VERA, the only suggestion that was accepted by
Ministry of Finance was Judge Adler's suggestion FOR THE PAST ONLY.

The difference between us and Ministry of Finance is still big, and it is thus quite likely
that court will soon discuss (and decide) on VERA's request for TZAVEY MENIA
against us. We keep trying to resolve the crisis, we shall continue to be
creative and open for suggestions, and we shall make every effort to reach a
solution that will answer our justified demands.

Prof. Danny Hershkowitz, The Technion Faculty Association.
06.01.2008
Hi all,
As you know, since last Monday the negotiations have been mediated by
Steve Adler, the president of the national labor court. According to VERA, the
petition to the court was supposed to speed up the negotiations. Well, here is a brief
chronological order of the negotiations since last Monday. On Monday the sides
agreed to focus initially on the mechanism that would prevent future erosions in our
salary. Adler suggested a general idea (that we would be linked in some manner to
the top 10% of the public sector), and Magidor even proposed a specific index that
might help in this regard. We were open to both suggestions and even accepted the
index suggested by Magidor. On Wednesday we had a long session that lasted 14
hours. During this period the treasury representatives flatly rejected these proposals
and rejected all other proposals that were raised. At the end of this session (and
perhaps being tired of this process) Adler suggested that the treasury officials will
suggest a proposal of their own. We agreed to meet on Thursday at noon and hear the
treasury's proposal. Just prior to noon time on Thursday, the treasury officials
announced that they still do not have any proposal. After pressure from Adler, the
treasury officials agreed to submit a written proposal on Friday and meet on Saturday
evening. On Friday we received a written document in which the treasury
representatives stated that they still do NOT have any new proposal. As a result, the
meeting on Saturday was postponed and another meeting may be scheduled for today.
After all this, I read this morning in the newspaper that the treasury officials claim
that we (the "segel") asked to postpone the meeting, re-defining the term cynicism.
Everyone knows that time is running out. How can one explain this behavior
of the treasury? The only explanation that we can come up with is that they are
aiming for 'tsavei meniaa'. And again, VERA representatives have claimed that the
petition for tsavei meniaa was supposed to speed up the negotiations. We seem to be
in the midst of a play from an absurd theatre. During this long strike we received
three times proposals by a mediator (VERA and the prime minister office). We
accepted these 'paths' for agreement and the treasury officials rejected them. Yet,
VERA representatives filed a petition against us. It is clear now that the treasury
officials are dragging their feet and have no intention to negotiate with good faith.
And the threat of tsavei meniaa is yet again against us.
As we stated many times, we will not stop this strike before our demands are
fully met. Unless someone in the government wakes up and realizes what is going on,
there is now a serious possibility that the unthinkable would happen and that the
semester (and the academic year) will be cancelled. The possibility of tsavei meniaa
is even more unthinkable. We will of course obey to any court order, but there are no
tsavei meniaa for good-will cooperation and as we know the universities cannot
function without it. At this point the only alternative to these catastrophic scenarios
appears to be a new direction by VERA. We know AND our presidents know that the
problem lies squarely in the government's side. It is high time to act in this direction.
Meanwhile, we are doing all that we can do (with the help of legal,
communication, and political experts) to prepare ourselves for all possible scenarios.
In the coming days we will keep updating you as frequently as we can.
Best, Prof. Asher Cohen, The Hebrew University of Jerusalem

3 בינואר 2008
לחברי הסגל שלום
שני אירועים מרכזיים היו אתמול:
דבריו של רה"מ אודות השביתה והמו"מ בבית הדין לעבודה.
אולמרט נאלץ לדון במשבר החינוך כתוצאה מדרישה של 40 חברי כנסת לקיים דיון בנושא. אולמרט פנה
למרצים ואמר כי "הניסיון לרכב על גב הסמסטר כדי להכריע את הממשלה לא יצלח. הממשלה הזו לא
מקבלת תכתיבים". פשוט מרתק כיצד הפוסל במומו פוסל: האוצר מנסה כל דרך כדי להכריע את הסגל
באמצעות ניצול העובדה שאיננו ששים לפגוע בסטודנטים או בסמסטר. זה התחיל בכך שהאוצר סירב
לדון איתנו בנושא השכר עד לזמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים, מה שאיים על פתיחתה, מחמיר את
דרישותיו כדי להביא את המשא ומתן אל נקודת האל-חזור כדי לנסות לשבור אותנו מול האפשרות
שהסמסטר יבוטל.
על הצעתו למנות בורר אמר אולמרט כי המרצים סירבו (האומנם? ב 24 לדצמבר הבענו נכונות להיכנס
לבוררות) , ואת סירובם כינה צעד "לא רציני" . רה"מ אמר כי "נסכים לכל בורר סביר. אין לנו שפן בכיס,
אבל אני לא מוכן להתנהלות כזו ולניהול מו"מ כוחני עם אולטימטומים" רה"מ מצפה מאיתנו ליפול
למלכודת של בוררות בלתי מוגנת שהביאה את הרופאים להימצא היום בבוררות הקשורה לסכסוך
שהחל בשנת 2000 !!!. נכונותנו להיכנס לבוררות לוותה בתנאים שימנעו כישלון כמעט בטוח מראש ולזה
הוא קורא " אולטימטומים".
בבית הדין לעבודה התקיימו דיונים במשך היום ובלילה שהתמקדו, על פי הצעת נשיא בית הדין, במודל
השחיקה העתידי. במהלך הדיונים הוצעו מספר מודלים שחלקם אף יכלו להוות תחילת מתווה לפתרון
מוסכם. האוצר דחה את כל הרעיונות אחד אחרי השני.
פרופ' אודי מקוב, אוניברסיטת חיפה

החלטות הוועדה הבין-סנטית של האוניברסיטאטת להגנת העצמאות האקדמית, 31 בדצמבר 2007
הועדה הבין-סנטית , המורכבת מנציגי הגופים האקדמיים העליונים של האוניברסיטאות, מגנה בחריפות את הפנייה
של נשיאי האוניברסיטאות לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צווי מניעה. הוועדה רואה בצעד זה הפרת אימונים
של הנשיאים כלפי המערכת עליה הם מופקדים.
המשבר בהשכלה הגבוהה הוא תולדה של השינויים במבנה הניהולי של האוניברסיטאות שנכפה ע"י האוצר
בשנים האחרונות. השינויים גרמו להפחתת השפעתה של הקהילה האקדמית , ואפשרו לאוצר לדרדר את המערכת
מול הנהלות מוחלשות של האוניברסיטאות , אשר לא עמדו על המשמר.
קיצוץ הסמכויות והמעורבות של הקהילה האקדמית הפכו את נשיאי האוניברסיטאות לעושי דברם של פקידי
האוצר, כאשר המועצה להשכלה גבוהה בראשות שרת החינוך והוועדה לתכנון ותקצוב כולם חסרי אונים .
הנזקים למערכת התבטאו בהפחתת תקנים, בהגדלת כיתות לימוד, בפגיעה ביכולת המוסדות להתחדש , בירידה
ברמת השירות לסטודנטים, בנזקים לתשתיות המחקר והספריות, וגרמו לבריחת מוחות מסיבית.
המהלך האחרון של הנשיאים מחמיר את המצב והוא בעל פוטנציאל הרסני. הוא גורם כבר כיום, עוד לפני הדיון
בו, נזק רב לתחושת השותפות של הקהילה האקדמית , שהיא לב לבה של האוניברסיטה. עצם הדיון בבקשה יפגע
במעמדה הבינלאומי של המערכת ובתדמיתה בעיני העמיתים בעולם , וירתיע ישראלים מבריקים הנמצאים בחו"ל
מחזרה לישראל.
הוועדה מלאה הערכה למנהיגותו האמיצה של נשיא אוניברסיטת תל אביב , פרופ' צבי גליל, שהכיר במשמעות
הפעולה המבישה וביקש לגרוע את אוניברסיטת תל אביב מרשימת הפונים לבית הדין. אנו קוראים לנשיאי שאר
המוסדות ללכת בדרכו, להכיר בטעותם, ולמשוך את הבקשה , תוך הצהרה שצעדים כאלה לא מתאימים למערכת
האקדמית.

החלטת האספה הכללית של הסגל הבכיר, אוניברסיטת בן גוריון, 01 בינואר 2008
מתוך דאגה עמוקה לעתיד ההשכלה הגבוהה במדינת
ישראל, ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בן –
גוריון מאמץ את ההחלטות הבאות:
1. האסיפה מחזקת את ידיהם של נציגינו במועצה המתאמת ובוועדת
השכר ומביעה בהם אמון.
2. האסיפה מנחה את חברי ועד הסגל ונציגיו במועצה המתאמת
לשבות ללא הגבלת זמן, עד להשגת הסכם שכר הוגן העונה על שתי
הדרישות העיקריות :עדכון השכר בעקבות שחיקת העבר משנת
1997 ובניית מנגנון שימנע שחיקה עתידית.
3. האסיפה מגנה את פנייתו של ועד ראשי האוניברסיטאות לערכאות
על מנת לפגוע בשביתה.
4. האסיפה מגנה ומביעה אי- אימון בנשיאת האוניברסיטה, פרופ'
רבקה כרמי על תמיכתה בפנייה לבית הדין לעבודה להוצאת צווי
מניעה, וקוראת לה לחזור בה. האסיפה רואה בחומרה את תמיכתו
של יו"ר הועד המנהל, דויד ברודט, במהלך זה. היות והועד המנהל
איבד את סמכותו המוסרית לנהל את האוניברסיטה, האסיפה
קוראת להתפטרותו.
5. האסיפה מביעה הערכה לנשיא אוניברסיטת תל-אביב על החלטתו
להסיר את שמה של אוניברסיטת תל אביב מהבקשה להוצאת צווי
מניעה.
6. האסיפה רואה בשיתוף הפעולה בין הסטודנטים, הסגל הזוטר,
המורים מן החוץ והסגל הבכיר, תנאי הכרחי להצלחת המאבק על
דמותה של האוניברסיטה.
7. האסיפה רואה בסגל הזוטר את עתיד האוניברסיטה וקוראת לפעול
לקידום מעמדו.
8. האסיפה מודה לסטודנטים על תמיכתם בשביתתנו, והיא מצהירה
כי הסגל האקדמי יעשה ככל שבאפשרותו למנוע פגיעה נוספת בהם.
9. האסיפה מתנגדת להתניית ההיענות לתביעות השכר של הסגל
הבכיר בהסכמתו ליישום המלצות ועדת שוחט.
10 . האסיפה מזהירה את הנהלת האוניברסיטה מפני ההשלכות
ההרסניות של הוצאת צווי מניעה על התנהלות האוניברסיטה ועל
מחויבות חברי הסגל לפעילות מלאה במוסד.
11 . האסיפה קוראת לועד ולחברי הסגל להרחיב את הפעילות
הציבורית לתמיכה במאבק תוך שיתוף פעולה עם הסטודנטים.
בנוסף, החליטה האסיפה (לא כהחלטת הארגון) כדלקמן:
1. האסיפה קוראת להקמה מיידית של ועדה בין- אוניברסיטאית
לגיבוש תוכנית לטיפול במשבר ההשכלה הגבוהה. זאת עקב חוסר
יכולתם או נכונותם של ראשי האוניברסיטאות לקדם תוכנית
אלטרנטיבית לתוכניות האוצר. התוכנית תגובש תוך שיתוף פעולה
עם נציגי הסטודנטים, המורים מן החוץ והסגל הזוטר, ותוך תיאום
עם ור"ה בניסיון לשקם את האמון שנפגע. נוהל הקמת הועדה ודרך
פעולתה ייקבעו באסיפה נוספת

החלטת האספה הכללית של הסגל הבכיר, אוניברסיטת תל אביב, 31 בדצמבר 2007

מתוך דאגה עמוקה לעתיד ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב מאמץ את ההחלטות הבאות:

1. האסיפה מחזקת את ידיהם של נציגינו במועצה המתאמת ובוועדת השכר ומביעה בהם אמון מוחלט.

2. האסיפה מנחה את חברי הוועד ונציגיו במועצה המתאמת לשבות ללא הגבלת זמן, עד להשגת הסכם שכר הוגן העונה על שתי הדרישות העיקריות: עדכון השכר בעקבות שחיקת העבר משנת 1997 ובניית מנגנון שימנע שחיקה עתידית.

3. האסיפה מביעה הערכה עמוקה לנשיא האוניברסיטה על החלטתו האמיצה לגרוע את אוניברסיטת תל אביב מהבקשה לצווי מניעה נגד שביתת הסגל.

4. האסיפה מחזקת את ידי חברינו הנמצאים תחת האיום הבלתי דמוקרטי של צווי מניעה.

5. האסיפה מגנה את פנייתו של ועד ראשי האוניברסיטאות לערכאות על מנת לפגוע בשביתה.

6. האסיפה רואה בחומרה את תמיכתו של יו"ר וועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, מר דב לאוטמן, בנקיטת צעדים משפטיים נגד הסגל האקדמי השובת, ודורשת את התפטרותו.

7. האסיפה רואה בשיתוף הפעולה בין הסטודנטים, הסגל הזוטר והסגל הבכיר תנאי הכרחי להצלחת המאבק על דמותה של האוניברסיטה.

8. האסיפה רואה בסגל הזוטר את עתיד האוניברסיטה וקוראת לפעול לקידום מעמדו.

9. האסיפה מודה לסטודנטים על תמיכתם בשביתה המוצדקת שלנו ושבה ומצהירה כי הסגל האקדמי יעשה ככל שבאפשרותו כדי למזער את הפגיעה בהם.

החלטות האספה של הסגל הבכיר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 בינואר 2008

להחלטה הרביעית על שינוי מבנה ניהול האוניברסיטה היו 6 מתנגדים בלבד!

 

החלטה ראשונה

 

חברי הסגל של האוניברסיטה העברית בירושלים רואים בחומרה ובצער את נסיונם של הנשיא והרקטור לשבור את מאבקם הצודק של מרצים באמצעות צווי מניעה.

 

 

בהחלטה זו פגעו הנשיא והרקטור בעקרונות היסוד של האוניברסיטה כמוסד אקדמי חופשי, כמו גם במרקם החיים האקדמיים המבוסס על שיתוף פעולה הכרחי בין חברי הסגל והנהלתם הנבחרת.

 

 

האסיפה הכללית דורשת מנשיא האוניברסיטה לבטל את בקשתו לצווי מניעה לאלתר. כל עוד עומדת בקשה זו בפני בית המשפט אין לחברי הסגל של האוניברסיטה העברית אמון בנשיא האוניברסיטה .

 

 

 

החלטה שניה

 

חברי הסגל של האוניברסיטה העברית בירושלים רואים בחומרה ובצער את נסיונם של הנשיא והרקטור לשבור את מאבקם הצודק של מרצים באמצעות צווי מניעה.

 

 

בהחלטה זו פגעו הנשיא והרקטור בעקרונות היסוד של האוניברסיטה כמוסד אקדמי חופשי, כמו גם במרקם החיים האקדמיים המבוסס על שיתוף פעולה הכרחי בין חברי הסגל והנהלתם הנבחרת.

 

האסיפה הכללית דורשת מנשיא האוניברסיטה לבטל את בקשתו לצווי מניעה לאלתר.

 

 

 

החלטה שלישית

 

מתוך ראיית ההשכלה האוניברסיטאית כתשתית חיונית למדינת ישראל וכביטוי לערכיה כמדינה שוויונית המעלה את החינוך בראש סדר עדיפויותיה, האסיפה הכללית של הסגל האקדמי באוניברסיטה העברית בירושלים מתנגדת להעלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות.

 

 

 

החלטה רביעית

 

האסיפה הכללית של הסגל האקדמי באוניברסיטה העברית בירושלים רואה בהשבת האופי הדמוקרטי של קבלת ההחלטות האקדמיות באוניברסיטה מפתח לחידוש הפריחה האקדמית והמדעית באוניברסיטה. לפיכך האסיפה קוראת לקדם שינויים ברוח זו לרבות החזרת הסינט המלא כגוף האקדמי העליון וביטול הסינט המצומצם, ומחליטה להקים ועדה לבחינת נושאים אלה.

 

 

החלטות האספה הכללית של הסגל הבכיר, אוניברסיטת בר אילן

האסיפה מחזקת את חברי המועצה המתאמת ובפרט את נציגנו, ומביעה בהם אמון מוחלט.

האסיפה קוראת לור"ה ובייחוד לנשיא אוניברסיטת בר אילן לעמוד על משמר עצמאות
ואי תלות האוניברסיטאות בישראל ולתמוך בדרישות הצודקות של הסגל האקדמי.

האסיפה מחזקת את המועצה המתאמת להמשיך בשביתה עד להשגת הסכם שכר הוגן העונה
על שתי הדרישות העיקריות: פיצוי על שחיקת העבר משנת 1997 ובניית מנגנון שימנע
שחיקה ושביתות בעתיד.

האסיפה מוחה על האופן האטום, הכוחני והמבזה שבו מנהלים נציגי האוצר את המו"מ איתנו. אנו מוחים נגד הזלזול במערכת ההשכלה הגבוה הבאה לידי ביטוי במדיניות התקצוב.

האסיפה מגנה בחריפות את נשיא האוניברסיטה , פרופ' משה קוה, על דרישתו להוצאת
צווי מניעה לחברי הסגל.

האסיפה תובעת מהנשיא, פרופ' משה קוה, למשוך את פנייתו הפסולה לביה"ד לעבודה
להוצאת צווי מניעה וקוראת לוועד המנהל של האוניברסיטה להוקיע פניה זו.

האסיפה מודיעה כי אם יוצאו צווי מניעה ייקראו כל בעלי התפקידים האקדמיים:
דיקנים, ראשי מחלקות וחברי ועדות להתפטר מתפקידם ולא לשתף פעולה עם ראשי
האוניברסיטה,
זאת כמחאה על הפגיעה באושיות האקדמיה.

האסיפה מודה לסטודנטים-תלמידינו על תמיכתם המתמשכת בשביתה המוצדקת שלנו ושבה
ומצהירה כי הסגל אקדמי יעשה כל שבאפשרותו על מנת למזער את הפגיעה בהם

החלטות האספה הכללית של הסגל הבכיר, אוניברסיטת חיפה, 27 בדצמבר 2007

מתוך דאגה עמוקה לעתיד ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת חיפה מאמץ את ההחלטה הבאה.

1. האסיפה מחזקת את ידיהם של נציגינו במועצה המתאמת ובוועדת השכר ומביעה בהם אמון מוחלט.

2. האסיפה מנחה את חברי הוועד ונציגיו במועצה המתאמת לשבות ללא הגבלת זמן, עד להשגת הסכם שכר הוגן העונה על שתי הדרישות העיקריות: עדכון השכר בעקבות שחיקת העבר משנת 1997 ובניית מנגנון שימנע שחיקה עתידית.

3. האסיפה מגנה כל ניסיון של ועד ראשי האוניברסיטאות, ובכללה הנהלת האוניברסיטה, לנקוט בצעדים משפטיים כנגד הסגל. האסיפה מזכירה כי הנהלות האוניברסיטה לדורותיהן לא העלו על הדעת לפנות לבתי משפט כאמצעי לפתרון סכסוך עבודה.

4. האסיפה קוראת לוועד המנהל לפעול להדחת הנשיא בעקבות בקשתו מבית הדין לעבודה להפעיל צווי מניעה לסגל.

5. האסיפה מודה לסטודנטים-תלמידינו על תמיכתם בשביתה המוצדקת שלנו ושבה ומצהירה כי הסגל האקדמי יעשה ככל שבאפשרותו כדי למזער את הפגיעה בהם.

באסיפה נכחו 186 חברים.

ההחלטה התקבלה ברוב של :

182 בעד

4 נמנעים

0 מתנגדים

 


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

על פניו, נראה כי ההתנגדות הגורפת להפרטת ההשכלה הציבורית היא הגיונית וחשובה. אולם במחשבה שניה ניתן להעלות טיעון כבד משקל בעד ההפרטה, או לפחות בעד רפורמה רדיקלית במוסדות ההשכלה הציבוריים:

האוניברסיטאות, כפי שהן מתנהלות כיום, חסרות כל שקיפות ארגונית:
החלטות קריטיות נופלות בחדרי חדרים, ללא כל נימוקים גלויים. ההחלטות החשובות ביותר במוסדות האקדמיים הן כמובן אלו הנוגעות לנושאים אקדמיים: מינויים, קידומים, החלטות על תכנים וכיווני מחקר מועדפים, הענקת מלגות, העברת תקציבי מחקר בעשרות מליוני שקלים וכיוצא בזה.
איך זה, שמוסדות ציבוריים כמו האוניברסיטאות, מתעלמות מכל מנהל תקין של שקיפות בכל הנוגע לנושאים אלו?

יש אפוא שתי אפשרויות: או הפרטה מלאה של האקדמיות, או שקיפות מלאה בהחלטות האקדמיות.

אני לא רואה את הקשר של התגובה לפוסט, אבל בכל מקרה מעניין לשמוע מדוע בעינך המגזר הפרטי מהווה דוגמה לשקיפות רבה יותר, ולאיזה כללים של מנהל תקין הוא מחויב?

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)