סקר עמדות קצר ומהיר

להלן פנייתו של ד"ר חגי כץ מאוניברסיטת בן גוריון אל כלל חברי הפורום. הפנייה נשלחה גם לקבוצת הדיון שלנו בגוגל ולפורום בן גוריון. אלה שקיבלו את המייל והשתתפו בסקר באחד האפיקים האחרים מתבקשים להתעלם מהודעה זו. לעומת זאת, מי שטרם שלחו תשובות, נודה לכם על שיתוף הפעולה. שימו לב לא ללחוץ על מקש ה enter בטרם סיימתם למלא את הסקר כולו:

חברים יקרים,
כדי לאמוד לאן נושבות הרוחות בקרבנו, וכדי להיעזר במידע שייאסף בהמשך המאבק, הכנו סקר מקוון קצרצר.
הסקר אינו מיועד להיות שיטתי או מייצג, אלא רק להוות אפיק שבאמצעותו יתאפשר לעמדות של כולם, גם של אלו שהם פחות בחזית הפעילות, לבוא לידי ביטוי.
ניתן להגיע אל הסקר באמצעות הקישור הזה.בתודה,
חגי

הקישור לסקר


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

[…] הבאה נכתבה בידי זהר עתי כתגובה לרשומה קודמת והובלטה כאן משום שהיא חשובה, לעניות […]


תגובות

בעניין צווי המניעה והפרתם:

ממש הגענו למצב שהקפקאות קיימת גם בנימי-המלומדים-יותר, שגם מוצאים את
עצמם בעלי אחריות לעניינים החברתיים.
הצגת אי-ציות לצוי מניעה כבזיון הוא תבוסתנות מובנית שאין לה שום שחר
אזרחי. לדוגמא- ההפרטה של מרכזי הסיוע וטיפול לאוטיסטים והמפגרים שהתרחשה
בלחש לפני כחודש, מבהירה אולי טוב יותר את החומרה של ציות לצווי מניעה
פגומים כל כך. בואו נדמיין שהעובדים הסוציאלים ועובדים בשירותי הבריאות
שעובדים במוסדות אלו, היו מסרבים לשתף פעולה עם הפרטה זו, דווקא בטענה כי
המהלך של ההפרטה הוא בלתי מתקבל על הדעת: בלתי מתקבל על הדעת- לא יכול
להיות שמוסדות לטיפול באוטיסטים ומפגרים יופקרו לידי אינטרסים פרטיים של
רווח. אותו הדבר ביחס למהלכים של הפרטת בתי הסוהר וחלקים מן המשטרה. לא
ייתכן שאחריות מדינית, אחריותה של החברה תושם בידי שיקולים פרטיים של
רווח בלבד. לא בשביל זה אנו מדינה ואזרחים משלמי מיסים. כאן אנו שוב עדים
לבית משפט בראשות שופט רפובליקני ביבוא ממשלה עם אג'נדת הפרטה, שהעיז
להוציא את צווי המניעה למורים. מורים רבים כבר הבינו שהם נמצאים בעמדה
שבה הם לא יכולים להרשות לעצמם להיענות למהלך שסותר את חופש השביתה
(ובשום אופן התיכונים אינם שירות חיוני) – את ההתאגדות המעשית שממש מגינה
על האינטרסים של העובדים ושל האזרחים, שהוא איננו סטרילי בהתנהלותו-
מדכאים ומשתיקים.
וכאן האחריות היא עלינו האזרחים להבחין, שבימים אלה הממשלה משתמשת בכלי
האכיפה שלה למטרות לא לגיטימיות, והדבר הוא ברור: אולמרט, ביבי, בר-און,
יולי תמיר, מגידור והרשת הסבוכה של הון-שלטון, אלו משתמשים במצפונכם
האזרחי-התמים והמנומס על מנת לעשות בכלים הדמוקרטיים שימוש לא לגיטימי.
אין שום הצדקה קריטית לצווי המניעה הללו- אלו יועדו לשירותי בריאות,
סיעוד, בטחון: כבאות, משטרה וצבא וכו'. אג'נדת חוקים לשעת חירום כבר
הוטמעה לחלוטין כאג'נדה לגיטימית ליום יום, לכל מי ש"לא מתנהג יפה"
ו"הוצעו לו כבר כל ההצעות" – על ידי חבורת פקידי אוצר שהם יד אחת עם
הממשלה, ושהאג'נדה הכלכלית הקיצונית שלה היא ברורה. למעשה, יוצרים מצב
שבו הציבור הולך ומבין שאין למעשה טעם במאבקים על זכויות עובדים, אין טעם
לצאת לשביתות גדולות, כיוון שאנו לא צד שווה במשא ומתן מול הממשלה- אנו
הציבור לא מבינים במספרים, לא יודעים לקרוא את תקציב המדינה, אנו לא
יודעים מהי המשמעות של ההפרטה, אנו לא יודעים מהן חלוקות השכר במשק, אנו
לא מבינים במיסוי וכו'.
אם אנו מקבלים זאת, כציבור אזרחים שאנו לא מבינים בכלום ועל כן גם לא צד
שווה במשא ומתן- אלא צד שמתייחסים אליו בביטול כאילו אנו האזרחים חסרים
את הכלים הבסיסיים להבנת המציאות, ועוד בנוסף לכך משתמשת ממשלה זו,
משתמשת ור"ה שאמורה לייצג את ציבור המרצים והסטודנטים- שימוש פגום ומשחית
בבתי המשפט- עם כל זאת אין שום סיבה לשתף פעולה!

אילו השביתה הייתה במלחמה על הפרטת המעונות והמוסדות לטיפול במפגרים,
אילו המלחמה הייתה על תקציבים המיועדים לסיעוד, אילו המלחמה הייתה על
הפרטת בלתי הכלא, אולי היה ברור למתנגדים כאן מדוע צווי מניעה אינם
מתאימים כאן. כאן הנזק הוא "אליטיסטי" הרבה יותר, אבל פגיעתו בטווח
הארוך, לידיעת אדלר, הוא פטאלי הרבה יותר מן הנזק המיידי של 3+ מיליארד
דולר. אי-השיקום של המערכות להשכלה הגבוהה- תקנים, תקציבי מחקר, מלגות,
הורדת שכ"ל- כל אלה ייצרו מצב כלכלי-וחברתי חמור לאין שיעור מהנזק הבודד
של "איבוד סמסטר". הסמסטר כבר אבד וזאת כיוון שהאג'נדה הכלכלית של פקידי
האוצר שונה לאין שיעור מן האינטרסים החברתיים, ועל כן אין דיאלוג בין מי
שאמורים להיות צדדים להתדיינות.

על כן, כשאזרח בוחר לא לציית לצווי מניעה- ומוכן לשאת בתוצאות (כפי
שהתכוונו אלפים מן המורים, לפני שרן ארז בגד בהם באותו היום מוקדם בבוקר)
– הוא עושה זאת כלפי מערכת שאיבדה את השימוש היאות בכלים הדמוקרטיים שלה.
עצם המחאה באי ציות לצווי מניעה במקרים אלה היא על אי-הלגיטימיות שנעשית
בשלטון החוק, ולא על החוק עצמו. החוק עצמו הוא חשוב עד שמתחילים לעשות בו
עצמו שימוש ציני למטרות הזרות לטובת הכלל. האינטרסים שלשמם אולמרט ובר
און עובדים הם הפרטת ההשכלה הגבוהה, כלומר, לדאגה לביזנס של חבריהם ניר
ברקת ומגידור ואחרים שיהיו הבעלים של ההשכלה. מה שקורה כבר עכשיו.

אם תפנימו מה שממשלה הנוכחית רוצה שתפנימו- כי עליכם "להתנהג במסגרת
החוק"- גם אם השימוש שממשלה עושה בחוק איננו לגיטימי, תמצאו שאתם תלכו
ותאבדו את עצם האפשרות להתאגד ולהיאבק על כל דבר שהממשלה לא מרשה להיאבק
עליו, לא מוכנה לראות בציבורי העובדים קול שווה לאג'נדה הפרטית שלהם.
כלומר, הדמוקרטיה היא למראית עין בלבד, אנו יכולים להיאבק למראית עין
מנומסת ומעונבת בלבד. לדבר תכלס על תקציבים עם האנשים הללו- האזרחים- זה
כבר לא בתחום "המשחק" הדמוקרטי של הביזנס הפרטי של חבורת האוליגרכים
השולטת. שולטת גם על הראשויות המבצעות וגם על המחוקקות, שהיום אין הבדל
ביניהן.
התנהלותה של ור"ה כפי שהיא היום הבהירה היטב לציבור המרצים את הפגם
במרכזי הכוח באוניברסיטאות- ועד ראשי האוניברסיטאות במתכונתו אינו נלחם
על האינטרסים האוניברסיטאים בשום צורה, אלא משחק לידיהם ומשת"פ מלא למהלך
ההפרטה של פקידי האותר, הממשלה וחבריהם. גם בממשלה עצמה אין אופוזיציה
משמעותית לאג'נדה המדינית, מה שמדגיש את העליבות הדמוקרטית. את המהלך
לקחת את הסגל הבכיר לבית הדין מוביל מגידור לאחר שהבטיח להתפטר אם יהיה
רוב נגדו- שאכן היה. כלומר, לציבורי העובדים בארץ, יהיו עובדים במפעלים
לכימיקליים, עובדי קבלן או פרופסורים באוניברסיטה- כל אלו כצנינים בשביל
חבר הנאמנים של אג'נדת ההפרטה, והממשלה גם תשתמש בשלטון החוק כדי
להשתיקם.

במצב כזה מחובתינו לשפוט אם צווי מניעה אלו הם לגיטימיים- במלוא מובן
המילה, האם הם ממלאים אחר כוונת המחוקק שחוקק אותם, או האם הם משרתים
דפוס שונה לחלוטין.

לפעמים שיעור אזרחות נכנס גם לתוך המציאות הממשית, ולא רק נשאר בתוך ספרי
הלימוד והמאמרים. האזרחות היא מורכבת יותר מלהכניס פתק חסר משמעות בקלפי
ולהתנהג יפה. גם על עצם שלטון החוק צריך להיאבק, כאשר מתחילים להשחית
אותו.

חזק וברוך!

עבור מי שאינו מעוניין להפר באופן מוחלט את צווי המניעה – ואני בכלל זה – אני ממליץ (שוב) ללמד את דו"ח ועדת שוחט.
אפשר בהחלט להתחיל מעמ' 141-158, בהם נדון שׂכר הלימוד.

את הדו"ח המלא ניתן למצוא כאן:
http://www.academy.ac.il/data/egeret/87/egeretarticles/Shochat-Report-all.pdf

איריס, סילבי, טל, איתמר – אולי כדאי להעלות קישור לדו"ח המלא.

זהר, אני חותמת על כל מילה שכתבת ומוסיפה סימן קריאה
!

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)