הרצאות מוקלטות מכנס ייסוד הפורום (3): דר' איציק ספורטה, אוניברסיטת תל-אביב: השביתות בחינוך בהקשר של מאבקי עובדים והתאגדות

אנו מתכבדים בזאת להגיש לקוראי הבלוג, סדרה של פוסטים, עם ההרצאות שנישאו בכנס שבו הכרזנו על הפורום להגנת ההשכלה הציבורית. ההרצאות יועלו לאתר אחת ליומיים (ויהיו מהם שש במספר).
(הערה, אם קיבלתם את העידכון הזה במייל, ייתכן ותידרשו להכנס לאתר על מנת לראות את הסרטון)

ההרצאה הבאה היא הרצאה מספר 3: דר' איציק ספורטה, אוניברסיטת תל-אביב: השביתות בחינוך בהקשר של מאבקי עובדים והתאגדות


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

ד"ר ספורטה הוא מרצה שאי אפשר לשמוע באקראי ברדיו או בטלויזיה מבלי להמשיך להקשיב לו עד הסוף, וזה יתרון חשוב לאיש אקדמיה "חברתי" שרוצה להשמיע את טיעוניו וטענותיו הבוטים כלפי קובעי המדיניות בחברה שלנו.
אולם יש לי מספר הערות שעשויים לשפר את סיכוייו להשפיע יותר על קובעי המדיניות שאותם הוא מבקר ועל ידי כך לתקן חלק מהחוליים בחברה הלא שוויונית והמדרדרת שלנו.
א. לכאורה דבריו נראים ברורים וקולעים. הם נאמרים לעיתים עם קורטוב של חוש הומור( וזה דבר מבורך בים של דיבורים אצל אינטלקטואלים רבים שאולי נשמעים מבוססים יותר ומשכנעים יותר אבל מעוררים פחד ובהלה)אבל לצערי אינם תמיד מובנים לאיש הפשוט שלעיתים בשמו ולמענו הוא מדבר.
ב. כשהייתי תלמיד בבית ספר תיכון לימדו אותי כלל ברזל פשוט אבל חשוב( זה היה אגב במרוקו ובצרפת): בכל דיסרטציה או הרצאה יש להציג באופן ברור עד כמה שניתן: טיזה אנטיטיזה וסנטזה. בהרצאות של ד"ר ספורטה לא תמיד ניתן להבחין באופן ברור בהבדל בין שלושת הגורמים שאמורים להוות חוט שדרה חזק ויציב לטענותיו והשקפותיו.
ג. בעניין המורים וארגון המורים שעליהם כמעט ליגלג כשטען שכל שביתה או משא ומתן התנקזו בסופו של דבר לנושאי השכר הוא לעניות דעתי מעט טועה. וזאת הצרה הגדולה של מערכת החינוך המדממת בארץ שלנו שידעה שביתות רבות בשלושה וחצי העשורים האחרונים ושאת תוצאותיה רואים היום בהישיגי התלמידים הנמוכים במבחנים הבנלאומיים( בכל שנות לימודי ביסודי חטיבת ביניים ותיכון לא זכיתי "לצערי" אפילו ליום אחד של שביתה על אף שהייתי עד לפעמים לשיבושים במערכת החינוך על נושאי שכר שלא פגעו במערכת שעות הלימודים)
כמי שבילה מספר לא קטן של שנים כמורה בתיכון ובמכללה אני יכול להעיד על כך שבניגוד לדיעה הרווחת, לרבים מהמורים עניין השכר היה שולי עד כדי כך שחלקם הגדול וויתרו על תפקידים "מכניסים" יותר מפני שראו בעבודתם שליחות לאומית וחברתית ממעלה ראשונה. מי שקילקל אותם ואת המערכת כולה היו המשחקים הפוליטיים של אנשים צרי אופק( פוליטיקאים ראשי אירגוני המורים מנהלים, פקידים שונים ומשונים )כך ששבסופו של דבר לא רק המורים, התלמידים ומערכת החינוך כולה יצאה מופסדת אלא בעיקר שכבות האוכלוסיה הנזקקות (שד"ר ספורטה מרבה להתריע על התוצאות המסוכנות של קיפוחן בחברה) הזקוקות באופן נואש למצרך הבסיסי הכל כך חיוני להם ולכולנו: "חינוך".

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)