דחיית עיצומי הסגל הזוטר בשבועיים

עפרי אילני מדווח היום בעיתון "הארץ" שבעקבות ישיבת ועדת החינוך של הכנסת שנערכה אתמול בנושא דרישות ארגוני הסגל הזוטר להסדרת מעמד המרצים מן החוץ באוניברסיטאות, נענו ראשי ארגוני הסגל הזוטר לבקשת יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מיכאל מלכיאור, לדחות בשבועיים את העיצומים לטובת מו"מ מזורז עם הנהלות האוניברסיטאות.

לידיעה במלואה:

 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=981457&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

כלכך עלוב.

דוקטורנט יקר, העיצומים אינם מטרה בפני עצמה אלא אמצעי לקדם משא ומתן עם הנהלות האוניברסיטאות. אין ערובה, כמובן, שהדבר יצליח כתוצאה מהתערבות ראש ועדת החינוך בכנסת, אך גם אם לא, יש חשיבות ציבורית בכך שייראה לעיני כל שארגוני הסגל הזוטר מגלים נכונות לנצל כל אפשרות של הדברות בטרם ינקטו בצעדים חריפים יותר וחשוב שאם יהיה כאן נסיון נוסף של ההנהלות לגרור רגלים ולהוליך בכחש, גם הוא ייראה לעיני כל. מה כל כך עלוב בזה? זו התנהלות אחראית

ודאי שהעיצומים הם לא מטרה. אבל צריך לדעת איך להשתמש באמצעים.
המו"מ "המזורז" לא במקרה הוצע רק בשלב מאוחר כלכך. מעניין למה הסגל הבכיר למשל "הצליח" לארגן את המאבק שלו כך שהתוצאה הייתה שהלחץ של אי-פתיחת הסמסטר הופעל.
גם "האחריות" המזויפת שמוטלת דווקא על הזוטרים בעוד שכל שאר המערכת (מהסגל הבכיר ועד שרת החינוך) חיים בשלום כבר שנתיים של שביתות, וגם חוסר התכנון הטקטי הם עלובים. תשובתך, לצערי, רק חיזקה את הרגשתי הזו.

חבל שאתה לא טורח להתעדכן בפרטים לפני שאתה מביע כזה זלזול. הבחירה היא דווקא מאד מוצלחת מבחינה טקטית: ור"ה לא יכול להרשות לעצמו עוד שביתה ממושכת השנה, גם כי אין לאן לדחות את הסמסטר, וגם כי המוני סטודנטים כבר עוברים למכללות, והוא רוצה לעצור את השטף. בנוגע לאחריות, אם היית טורח להכיר את מה שאתה מדבר עליו היית יודע שגם הסגל הבכיר הפגין את האחריות שסילבי מזכירה – הם גררו את איום השביתה במשך כמה שנים לפני שהחלו בה, במטרה לסיים את העניין בהדברות.
שלך בעליבות נצחית,
עודד ניר

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)