מכתב גלוי של הפורום לשרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, בעניין המאמצים להעלות לדיון ואישור את דוח שוחט – 4.6.08

מכתב גלוי לשרת החינוך

                                                                                                      יום רביעי, א' סיוון תשס"ח, 4.6.08
לכבוד

שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר                                                                                                            

 

הנידון: עמדת "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית" בעניין דוח שוחט לקראת דיון אפשרי באישורו בממשלה

בימים אלה, גוברים הקולות הדורשים מן הממשלה להעלות לדיון ולאשר את דוח שוחט. אנו, חברי הפורום להגנת ההשכלה הציבורית, שכולל מאות מרצים וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות, פורום שקם בתקופת שביתת המרצים הבכירים במטרה להיאבק על שמירת אופייה הציבורי והאיכותי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מבקשים להעביר לידיעתך את עמדותינו בנושאים שעומדים על הפרק. אנו מקווים שכמי שהגיעה לתפקיד שרת החינוך מתוך האקדמיה, תזדהי עם עמדותינו ותתני להן ביטוי בכל דיון עתידי בממשלה ובמסגרות רלבנטיות אחרות:
בעקבות התנגדות חריפה של ארגוני הסטודנטים, הסגל הבכיר והסגל הזוטר, דוח שוחט אמור לעבור שינויים חשובים וחיוביים, בעיקר ביטול הדרישה להעלאת שכר-הלימוד לסטודנטים ולשינוי בתנאי ההעסקה של הסגל. אנו תומכים בכך תמיכה מלאה וקוראים לך לא לסגת משינויים אלה מול הלחצים הצפויים בכיוון זה. נוסף לכך, אנו מבקשים להדגיש את התנגדותנו להנהגת דיפרנציאציה מכל סוג שהוא בין חברי הקהילה האקדמית בשל ההשלכות השליליות של מגמה זו על הרמה האקדמית של ההשכלה הגבוהה ועל תרומתה החברתית: לא שכר-לימוד דיפרנציאלי; לא שכר דיפרנציאלי למרצים – בין אם הקריטריון הוא אומדן מפוקפק של 'מצוינות', או מידת היישומיות או הרווחיות של תחום המחקר; ולא אופני העסקה פוגעניים ונצלניים באקדמיה, בדגש על המרצים מן החוץ והסגל הזוטר. אנו מתנגדים גם למהלכים אשר יפגעו באורח קשה בנגישות לאקדמיה, ובראש ובראשונה להעלאת שכר לימוד.
אך גם בהנחה כי השינויים ההכרחיים האלה אכן ימומשו, דוח שוחט עדיין מהווה איום ממשי על המשך קיומה של מערכת ההשכלה הגבוהה כמערכת ציבורית וכמערכת אקדמית איכותית.

ראשית, נתייחס לשני מרכיבים בדוח שוחט שהם חיוביים כשלעצמם:

1.       החזרת רוב התקציבים שנלקחו ממערכת ההשכלה הגבוהה במהלך חמש השנים האחרונות ותוספת מזערית של 200 מיליון ₪ מתקציבים ציבוריים הפרושה על-פני שש שנים לשבע אוניברסיטאות. המימון הזה הוא הכרחי, אך התנייתו בקבלת מסקנות הוועדה היא עדיין פגיעה חמורה בכל המערכת ואנו מתנגדים לכך בחריפות. חשוב לציין שהחזרת התקציבים כוללת כ-830 מיליון ₪ אשר ועדת שוחט המליצה לממן באמצעות העלאת שכר-הלימוד של הסטודנטים. היות שככל הנראה לא יועלה שכר-הלימוד, יש לממן סכומים אלה מתקציב הממשלה.

2.       חיזוק המחקר הבסיסי והקמת קרן למחקר ביו-רפואי וקרן במדעי החברה והרוח (הקרן השנייה במימון עצמאי ולא ציבורי! דבר שאינו מוצדק): זו המלצה ראויה, שניתן ליישם בלי תלות בדוח שוחט.

בצד המלצות חיוביות אלה, יש שורת המלצות שמבשרות פגיעה קשה בהשכלה הגבוהה הציבורית:

1.       התעלמות גורפת מהמכללות הציבוריות: בדוח שוחט אין כמעט התייחסות למכללות הציבוריות, המהוות חלק מרכזי במערכת האקדמית היום. ההתייחסות המועטה שקיימת רק מחזקת את הכיוון הברור של הדוח – העמקת הפער בין המכללות לאוניברסיטאות. לפי ההמלצות, המכללות אינן אמורות כלל לנהל מחקר אקדמי, ותחומי ידע שהדוח אינו רואה בהם חשיבות – בעיקר מדעי החברה – מועברים למה שהופך ל"פח הזבל" של המערכת, קרי המכללות הציבוריות.

2.       פגיעה אנושה במדעי החברה לטובת מדעי הטבע: האוניברסיטאות נדרשות "לשנות את התמהיל" של הסטודנטים לרעת מדעי החברה ולטובת מדעי הטבע וההנדסה. הסטודנטים שיקוצצו ממדעי החברה באוניברסיטאות יופנו למכללות, אותן הגדירה הועדה מראש כלא-מחקריות; הוועדה ממליצה לקצץ במדעי החברה לטובת מדעי הטבע והרוח (עמ' 27), ובמיוחד לקדם את הביו-רפואה (עמ' 33). אלה כולם תחומים חשובים – אך הפגיעה באחרים מסוכנת מאוד. מדעי החברה הם מרכיב מרכזי בשליחות החברתית של האוניברסיטה.

3.       הפחתת הנגישות לאוניברסיטאות: דוח שוחט קובע יעדים ארוכי טווח הפוגעים קשות בנגישות להשכלה הגבוהה, בניגוד מפורש להכרזות הוועדה: מומלץ להקפיא את מספר התלמידים החדשים באוניברסיטאות (עמ' 27) ולהפנות את השאר למכללות האיכותיות-פחות (לפי הגדרת הועדה עצמה), ובמקביל להפחית את מספר המכללות. הדרך להשגת מטרות אלה עוברת בחלקה דרך קריטריוני הקבלה (המלצה מס' 4 – העלאת חתכי הקבלה לתואר ראשון, בראש ובראשונה במדעי החברה – בהתאם למגמת הפגיעה בתחומים אלה). המודלים השונים שהדוח מציע לשיפור הנגישות הינם חסרי היגיון – מודל ההלוואות נכשל כאשר יושם בעולם במקביל להעלאת שכר לימוד, וכמוהו כל סיוע בתשלום שכר-לימוד. התוספת המוצעת לפרויקט פר"ח ואפשרויות סיוע בכלל יכולות וצריכות להינתן ללא קשר לדוח בכללותו.

4.       סחיטה תקציבית ומערכת פיקוח חיצונית: כדי לאכוף שינויים מבניים באוניברסיטאות, הדוח ממליץ על הפעלת "אמצעי סחיטה" תקציביים. בנוסף לכך, הוועדה ממליצה על הקמת "מערך חיצוני" (עמ' 29) "לבקרת איכות הוראה ומחקר". תהליך דומה עבר על מערכת ההשכלה הגבוהה בבריטניה החל בשנות השמונים, שגרם להגברה משמעותית של מעורבות הממשלה באקדמיה, לבירוקרטיזציה של "אבטחת האיכות". העיתונות הבינלאומית מלאה דיווחים על תעשיית הדוחות שפוגעת אנושות במחקר בבריטניה (למשל: http://indology.info/papers/gombrich/uk-higher-education.pdf).

5.       האוניברסיטה והמשק הפרטי: הוועדה ממליצה שוב ושוב להגביר את שיתוף הפעולה עם המשק הפרטי, למשל יום בשבוע שיקדישו חברי סגל ל"מעורבות משקית" (עמ' 42) – כלומר סיוע לחברות פרטיות על חשבון זמן המחקר שלהם, ובמילים אחרות, על חשבון הציבור – ומימון 75% מעלות מחקרם של חברי סגל על ידי חברות פרטיות. לשוק הפרטי עדיפויות משלו – וכבר כעת אנו עדים להשפעתו ההולכת וגוברת על המחקר. עצמאות המחקר והאובייקטיביות שלו, שהם ערך עליון בקיום אקדמיה ציבורית כחלק מהחברה, מתערערים בקצב גובר והולך, ויישום דוח שוחט משמעו חיסולם המוחלט.

6.       הוראה ומחקר: דוח שוחט מפריד באופן מוחלט בין הוראה ומחקר, ולא רואה כל קשר בין חבר סגל שהוא גם חוקר מקורי ומבריק, ובין היותו מרצה ומחנך של סטודנטים, דור העתיד של המחקר. כך, הדוח קובע שיש לאפשר לחברי סגל "לרכוש הקטנה בנטל ההוראה" (עמ' 35), ומתווה מודל תגמול לחברי סגל הכולל "עומס הוראה מוקטן" (עמ' 38-9). זו מגמה מסוכנת – הוראה ומחקר אינם נפרדים ואסור להפריד ביניהם, שכן משמעות ההפרדה היא פגיעה חמורה בשניהם, ובעתיד המחקר האקדמי בארץ.

לבסוף, חשוב להדגיש כי הבעיה המיידית של מערכת ההשכלה הגבוהה היא בעיית התקציבים והתקנים. אנו קוראים להחזיר למערכת ההשכלה הגבוהה את התקציבים שנגזלו ממנה לאלתר, ללא התניות וסחיטות, כתנאי ראשון לחילוץ המערכת מהמשבר הנוכחי. כל דבר אחר יביא לחידוש הזעזועים במערכת ולהמשך הידרדרותה. אנו מצפים ממך, כאשת אקדמיה וכשרת החינוך, להוביל מאבק על כך שיוחזרו התקציבים למערכת ההשכלה הגבוהה באופן מיידי וללא תנאים.

 

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית                www.publiceducation.org.il


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

[…] המלא לחצו כאן נערך על ידי מערכת עבודה שחורה תגיות לחיפוש בבלוג: […]


תגובות

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)