לקראת הדיון בממשלה במשבר ההשכלה הגבוהה, 20.7.08

להלן מכתב ששלחה ד"ר אורלי בנימין אל שרת החוץ, גב. ציפי לבני, לקראת הדיון הצפוי בישיבת הממשלה מחר, יום ראשון, 20.7.08, במשבר ההשכלה הגבוהה. מכתבים נשלחו על ידי אורלי וחברי פורום אחרים גם לשרים נוספים בממשלה, בקריאה להכיר בבעייתיות הרבה שכרוכה באישור דוח שוחט כפתרון למשבר ההשכלה, ולהתנגד לדרך שבה אגף התקציבים במשרד האוצר והשר הממונה עוקפים שוב ושוב הליכים דמוקרטיים ומשתמשים בקופה הציבורית המופקדת בידם כאמצעי סחטנות, וככלי מניפולטיבי לקידום מאמציהם להשיג שליטה ישירה באופן השימוש בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה בתוך המוסדות האקדמיים, שליטה המערערת את עקרון החופש האקדמי המעוגן בחוק. עדיין לא מאוחר לשלוח מכתבים מעין אלה לשרי הממשלה:

 —————————————————————————————

אל: כבוד שרת החוץ, ציפי ליבני
ממשלת ישראל, ירושלים
 
כבוד השרה,
אני פונה אלייך על בסיס אמוני המלא בך ובמחוייבותך לסדר הדמוקרטי בישראל.
ידוע לי שגם את שותפה, כמו רבים אחרים, סביב שולחן הממשלה ובכנסת, לדאגה לטיבה של הדמוקרטיה בישראל נוכח התנהלות משרד האוצר בסוגיות שונות.

הסוגייה העומדת עתה על הפרק היא סילוק הצעת חוק מסדר היום של הכנסת בתואנה שמשרד האוצר יחפש פתרונות רציניים (הצעת חוק שתבעה העברה מיידית של התקציבים הדרושים לשם פתיחת שנת הלימודים הקרובה לפי התחייבויות קודמות) וכן משמעותם של סדרת משאים ומתנים שניהלה שרת החינוך הגב. יולי תמיר מול איגודי הסטודנטים.

כידוע לך דו"ח מדעי מקיף (שנכתב על-ידי אבי בן בסט ומומי דהאן) אשר השווה את התנהלות משרד האוצר בישראל למשרדי אוצר בארצות אחרות מצא רמת ריכוזיות גבוהה ביותר וכוחנות המערערים על האפשרות להתנהל בצורה דמוקרטית בדרך הלוקחת בחשבון את נסיונם ודעתם של אנשי מקצוע הבקיאים בשדות קונקרטים.
 
כמו בנושאים אחרים כך גם בנושא המלצות ועדת שוחט: למרות הבעייתיות בהמלצות , למרות שאין בהקצאת הכספים המובנית בהן פתרון למצוקת מערכת ההשכלה הגבוהה ובמיוחד למרות שאין בהן כיסוי להסכמי השכר שנחתמו עם אירגוני הסגל הבכיר וארגוני הסגל הזוטר, משרד האוצר ממשיך לדבוק בעקשנות בכפיית המלצות הועדה.
 
האם לא תצאי ביום ראשון להגנת הסיכוי לראות בישראל מדינה דמוקרטית המכבדת משא ומתן ציבורי? המכבדת את סדרי החקיקה המתקיימים בכנסת?
האם תתמכי בפעולה כוחנית נוספת של אגף התקציבים, פעולה שהשלכותיה ההרסניות לא יוכלו להיות מתוקנות מאוחר יותר גם במאמצי חקיקה ותקצוב אדירים?
 
רבים מצפים ממך לשיקום אופייה של המערכת הפוליטית בישראל ואין סוגיה ראוייה יותר לפתוח בתהליך כזה מאשר מחוייבות לפיתוח מדעי ואינטלקטואלי בישראל.
 
בהוקרת תודה,
ד"ר אורלי בנימין
אוניברסיטת בר-אילן


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

כולנו מכירים את החד גוניות/ערכיות המחשבתית/דתית של פקידי האוצר.
ברור שאני תומך במאבק שלכם (ושל המורים ומערכת הבריאות ושומרי הסביבה ועובדי חברת חשמל ועובדי דואר ישראל ….) משום שאני חושב שהתזה של נערי האוצר (שוק חופשי עדיף על שוק מנוהל) לא הוכחה מעולם להפך כל הנתונים האמפיריים מראים שכלכלה מנוהלת ע"י המדינה מצליחה יותר לספק את צרכיהם של האזרחים.
השאלה היא איך מתמודדים עם זה וכאן יש לי הצעה.
פקידי האוצר הם אנשים מאוד מסויימים, בוגרי מנהל עסקים/חשבונאות/כלכלה בציונים גבוהים מתחילים לעבוד באוצר בשנות העשרים שלהם ופורשים ממנו בשנות השלושים לעבודה מתגמלת במגזר הפרטי.
את התופעה הזאת צריך לשנות, צריך לדאוג לכך שלאוצר יתקבלו אנשים שרואים בו את עתידם עד הפנסיה.
הפרופיל המיטבי של פקידים שידאגו למערכות המדינה ולא לאוליגרכים אצלם יעבדו אחר כך: בני 35-40 בעלי משפחה, ציונים ממוצעים, מחפשים ביטחון תעסוקתי, אנשים ששאיפתם להגיע עד הפנסיה כעובדי ציבור.
אם נצליח להחליף חלק ניכר של הפקידים נגלה שאיתם מתחלפת גם המדיניות.
אני פעיל פוליטי והעלתי את הנושא לפני שלי יחימוביץ' ועוד.
אני חושב שאם תנסו לדחוף את הרעיון הזה במסדרונות הכנסת יש סיכוי לשינוי ובכל מקרה אשמח לסייע בכוון.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)