האם רמת המחקר האוניברסיטאי בארץ נמוכה ויש לשפרה ע"י אימוץ הדגם האמריקאי? – מאמרו של פרופ' גדעון דגן

טיוטת המאמר המלא שהוגשה לעיתון "הארץ" ואשר פורסם ב 28-07-08 תחת הכותרת "ישראל במקום השביעי בעולם האקדמית אז מה רוצה האוצר מהאוניברסיטאות"

באחרונה הוטחה ביקורת על האוניברסיטאות בארץ במאמרים שונים שפורסמו ע"י אנשי מנהל עסקים, כתבים כלכליים ונציגי משרד האוצר. הגישה היא של התייחסות לאוניברסיטאות כאל גופים כלכליים שיש ליעל כדי לעודד מצוינות ולצמצם עלויות ע"י הנחלת שכר דיפרנציאלי, העדפת חוגים מבוקשים, הגמשת תנאי ההעסקה של הסגל, פירוק מל"ג וכדומה כאשר הדגם המומלץ לחיקוי הוא האמריקאי.
הביקורת והפתרונות מבוססים על מספר הנחות ייסוד שמוצגות כעובדות: רמת המחקר בארץ נמוכה, ההצעות הנ"ל ובעיקר השכר הדיפרנציאלי אמורות לשפרה וכדי להתקרב לרמה המדעית האמריקאית כדאי לאמץ את אותו הדגם.
מטרת המאמר להראות שהנחות אלה ומסקנותיהן אינן נתמכות ע"י נתונים ויש להתייחס אליהן בספקנות.
האם רמת המחקר האקדמי בארץ נמוכה?
למזלנו קיימים היום כלים כמותיים להערכת איכות המחקר של קהילות מדעיות שונות. המכון למידע מדעי (ISI) מפילדלפיה משתמש ב"מקדם ההשפעה"impact factor) ) של מאמרים מדעים, המבוסס על מספר הציטוטים, כמפתח להערכת איכות.
נתונים המופיעים באתר האינטרנט של ISI מסכמים את מקדמי השפעה ממוצעים לעשרים השנים האחרונות בכל אחד מ-19 תחומי המדע ולפי ארצות. בדקנו הארצות המופיעות בעשירייה המובילה בכל תחום (לאחר סינון קהילות זניחות) וסיכמנו את התוצאות של מכלול התחומים ולהלן התוצאות.
מספר התחומים:  שוויצריה, ארה"ב, בריטניה, הולנד – 18; דנמרק, שבדיה – 16  ; ישראל, גרמניה -13 ; קנדה –  10 ;  בלגיה –    9;   צרפת  –  7;  אוסטריה, פינלנד –  6 ;  אוסטרליה,  נורווגיה –  5 ;  אירלנד –  3.
בראש הטבלה נמצאות קהיליות מדעיות המיוצגות בעשירייה המובילה ב-18 מ-19 תחומי המדע (הגבלנו את הרשימה בייצוג ב-3 תחומים לפחות). בדיקת הטבלה מראה שישראל, המיוצגת ב-13 תחומים, נמצאת במקום השביעי המכובד יחד עם גרמניה ועולה על 8 ארצות בעלות הישגים ומסורת מדעית ידועים. ממצא זה מפריך את הטענה שרמת המחקר בארץ נמוכה, לפחות לפי הקריטריון האובייקטיבי הנ"ל.
יתרה מזו, הרשימה מייצגת את ההישגים של תקופה של עשרים שנה והמדענים שתרמו לה צמחו לאורכה ולאורך התקופה שקדמה לה. אבל זאת בדיוק התקופה שהמערכת האוניברסיטאית התנהלה לפי המבנה הקיים, מושא הביקורת שהוזכרה לעיל. ובכן, אם אמנם מסתמנת ירידה בהישגים בגלל דלדול מאגר החוקרים, אולי יש לחפש הסיבות במקום אחר ולאו דווקא במבנה שהוכיח את עצמו בעבר?
האם הדגם האמריקאי הוא הרצוי?
נתון אחר הבולט לעין ברשימת הארצות הוא שארה"ב, למרות הישגיה הכבירים, מלווה ע"י שלוש ארצות נוספות בראש הטבלה (שוויצריה, בריטניה והולנד). בארצות אירופאיות אלה מבנה האקדמיה דומה יותר לקיים בארץ מאשר למבנה האמריקאי, שבו מיטב האוניברסיטאות הן פרטיות ומגייסות סגל מצטיין בעזרת משכורות גבוהות ותנאי מחקר משופרים. לכן, אם ישראל רוצה לשפר את הישגיה אולי כדאי ללמוד מניסיונן של ארצות כמו הולנד ושבדיה, בעלות אוכלוסיות ומסורות דומות, ולאו דווקא מהדגם האמריקאי, כפי שזה נכון בתחומים אחרים כגון בריאות, רווחה וחינוך!
להבדיל מגופים עסקיים, האוניברסיטאות מגיעות להישגים בפרקי זמן ממושכים תוך התמדה והשקעות. קל מאוד להרוס אותן ע"י צעדים פזיזים של "התייעלות", קשה מאד לשקם את ההריסות.
פרופ' גדעון דגן, פקולטה להנדסה, אוניברסיטת ת"א


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

בהכירי ובלומדי בהולנד, הרי שמצב האוניברסיטאות שם בכי רע
מבחינה כלכלית והם פונים לאימוץ הדגם האמריקאי.
למשל באונ' אוטרכט עושים ונעשו כבר צעדים לשינויים מבניים
אשר יביאו את האונ' למודל האמריקאי.
כך שאינני בטוח בכלל שהמסקנה של המאמר ללמוד
מהמודל ההולנדי היא טובה.

בהולנד (ובאוטרכט בפרט) המודל נותר רחוק מאוד מהמודל האמריקאי.
ראשית כל, אונ' אוטרכט ממשיכה לקבל תמיכה ממשלתית רחבה.
בנוסף, שכר הלימוד ברוב המסלולים הוא קבוע וממשלתי (לתואר ראשון, כ1500 אירו).
גם הקבלה היא מאוד דמוקרטית, במסגרת התחרותיות, ואין להם מערכת בסגנון הפסיכומטרי, אלא נעשה בעיקר שימוש בנתוני הבגרות ההולנדית, ובמידה ויש ביקוש – בהגרלות.

הולנד עוברת שינויים חברתיים רחבים, עקב ההתמודדת עם בעיות ההגירה וההאינטגרציה ובהמשך לכך ובעידוד גורמי אינטרסנטים- ביטול מדינת הרווחה.
לא בהכרח שנצחון הקפיטליסטים בהולנד ואימוץ מודל שעוד יותר מקשה על אוכלוסיות מסוימות לרכוש חינוך גבוה (בהולנד אלו בני מהגרים טורקים ומרוקאים) היא הדרך בה אנחנו צריכים ללכת בישראל, שהרי גם לנו בחברה הישראלית יש בעיות אינטגרציה לא מעטות.

@אורן, האם התמיכה הכלכלית במאסטרנטים ודוטורנטים באוטרכט היא לא מוצלחת דיה על-מנת למשוך את המצטיינים ביותר ללמוד ולחקור שם?

התמיכה הממשלתית מתוכננת לרדת בהדרגה ונעשים קיצוצים נרחבים.
בתחום מדעי הרוח למשל אין כמעט תקציבים מהאוניברסיטה,
אלא מהאיחוד האירופי. וגם על כך נאבקת האוניברסיטה מפחד שיעבירו זאת
לאוניברסיטאות אחרות, ששם המחלקות במדעי הרוח הרבה יותר קטנות.
אני לא מבין מה טענתך, אראלי. אתה מלין על תנאי הקבלה? על המודל? בעיות האינטגרציה?
אני גם קורא לכך שלא צריך לאמץ את המודל ההולנדי הקפיטליסטי,
אלא את המודל הסוציאליסטי, אבל ההולנדים בעצמם טוענים שהמודל הקפיטליסטי
הוא העתיד שלהם. אונ' אוטרכט כבר מאורגנת ע"פ המודל האמריקאי.
לגבי התמיכה הכלכלית במאסטרנטים ודוקטורנטים, "הצלחה" זה דבר יחסי.
התמיכה במדעי הרוח, דבר שקרוב ללבי, אינה נחשבת למוצלחת.
ההלוואות שניתנו לסטודנטים הולנדיים בוטלו או שעומדים לבטלם בקרוב.
ומשיחות עם מאסטרנטים ודוקטורנטים, התמיכה היא נמוכה יחסית לעולם העסקי,
ורבים מעדיפים, כמו בישראל, לפנות לעולם העסקי. נכון שאם אתה כבר דוקטורנט,
זה לא כמו בישראל ואתה יכול להתמסר כולך למחקר. אבל מה אח"כ? אין להם משרות,
תקנים וכיו"ב כך שעתיד הדוקטורנטים שלהם אינו מובטח.

אורן, אני חושב שהולנד, כמו במקומות אחרים בעולם, מתנהל מאבק פוליטי-חברתי על אופיה של המדינה, בייחוד לאור העובדה שהולנד הייתה בעבר מאוד סוציאל-דמוקרטית. במסגרת המאבק הזה ישנם כוחות מהמושכים לכל מיני כיוונים, לא נכון בעיני לרדד את התופעה ולתאר אותה כירידה חד כיוונית של מודל החינוך הכלכלי האמריקאי. זה נכון שזה כוחות שמושכים לכיוון הזה, אבל באותו הזמן כוחות חזקים למדי מתנגדים לתופעה. בשנה שעברה בהולנד הסטודנטים לא יצאו לשביתה, אבל תלמידי התיכון יצאו לרחובות. אני לא חושב שאפשר לטעון שזהו סוף הסיפור.

אני לא מבין איך אתה קובעה שUU כבר מתנהלת לפי המודל האמריקאי. אני יודע ששכ"ל הוא לא הכל, אבל האם שכ"ל של 1500 אירו אינו סתירה גמורה למודל האמריקאי? האם הלוואות המדינה ההולנדיות, הstudiefinanciering הם לא דחיה של המודל האמריקאי? האם הוא עומד בפני ביטול?
מה עם שכר לימוד של 1565 אירו בתוכניות בוגר? אוקי, אז יש תוכניות מוסמך שעולות 10,000 אירו, זה עדיין לא אימוץ מלא של המודל האמריקאי, שם המחירים כפולים ומכופלים.

תשמע, ההולנדים כבר הבינו מזמן שהיות ונוצר מצב בעולם העסקים שנדרשת תעודת מוסמך מכל אדם הרוצה למצוא עבודה, כמעט לא משנה כבר התחום, אז הם נדרשים להרחיב את ההיצע. קודם כל, הם עושים את ההפרדה בין תארים מחקרים ותארים שמיועדים לשוק העבודה בשלב ראשון, ועומס ניכר מהאוניברסיטאות יורד בזכות קיומן של hogeschools שמכשירים אנשים למקצועות עסקיים, ומעניקים תארי בוגר ומוסמך, בהתאם לדרישת השוק. נכון שיש פקולטות שהן עדיין עסקיות יותר ממחקריות באוניברסיטה אבל בסופו של הדבר הפקולטות הטובות הן המחקריות.

לעניין קליטת הבוגרים באקדמיה, זה פשוט מספרים פשוטים. לא ייתכן שכל שנה עשרות או מאות דוקטורים חדשים יקלטו באקדמיה, אין בישראל או בהולנד את הקיבולת לכך. גם רוב האנשים שנכנסים למסלול הזה יודעים בצורה מפוכחת לאן הם הולכים מבחינת אפשרויות תעסוקה. ורסמי, אני לא מבין מה הבעיה עם זה.
עם לבלשן יש אפשרות לחקור באקדמיה או לפתח מנועי שפה עבור גוגל, מה זה משנה איפה הוא עובד, כל עוד הוא עובד במקצועו?

הכשרת יתר היא מחלה שהביא העולם העסקי, לא האקדמיה החלה בכך. אי אפשר לצפות שהאקדמיה תדאג לפתרונה, ותקלוט את כל מי שחפץ בידע.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)