"החזרת המוחות", או תכנית ויסקונסין של ההשכלה הגבוהה / דני גוטוויין

לאחרונה התפרסמו בעתונות מספר כתבות ודיווחים על היוזמה החדשה של הממשלה בשיתוף עם הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לטיפול בתופעה המכונה "בריחת מוחות". ראו למשל http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20100314_1156161

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3862041,00.html

במאמר להלן מנתח פרופ' דני גוטוויין את התכנית ואת ההשלכות הצפויות מיישומה במערכת ההשכלה הגבוהה:

"התכנית הלאומית להחזרת מוחות" (לא נגענו !!!) היא שלב נוסף בהפרטת האוניברסיטאות, שהיתה מלכתחילה הגורם ל"בריחת המוחות". גם אם התכנית תסייע להחזיר מקצת מן הדור הנוכחי של  המדענים שגלו, הרי השינויים המבניים שהיא תחולל במערכת ההשכלה הגבוהה ייצרו את התנאים ל"בריחת המוחת" של הדור הבא. החזרת המדענים הישראלים ארצה – שאין חולק על חשיבותה – היא רק תירוץ להמשך מדיניות ההפרטה בדרכים אחרות, מפתות יותר. אם עד כה השתמש האוצר לשם כך בשוט הקיצוצים כדי לנוון את האוניברסיטאות כאמצעי להפרטתן, עתה הוא מאביס אותן בסוס-טרויאני שיגרום לקריסתן מבפנים, ואם עד כה ייבש האוצר את האוניברסיטאות, עתה הוא יגרום להן לדמם תקציבית. בחסות אשליית אריזתה המסנוורת של התכנית, הכורכת לכאורה את הטוב עם המועיל, מאלץ האוצר את האוניברסיטאות לבלוע גלולת-רעל המכילה רכיבים שהוא לא הצליח לכפות בתכניות ההפרטה הקודמות, ממלץ ועד שוחט.

לפי התכנית, כפי שמוסר דה-מרקר, יוקמו באוניברסיטאות כ-30 "מרכזי מצויינות" בתחומי מחקר  שייקבעו ע"י ות"ת "ויגוייסו להם חוקרים ישראלים מובילים בתחומם מחו"ל, לצד חוקרים ישראלים מצטיינים". לצד תשתיות המחקר "ברמה עולמית", יהנו החוקרים "ממענקי מחקר ומצויינות שיתוספו על שכרם". בכל מרכז יפעלו כ-10 מדענים-חוזרים וכך יתוספו לאוניברסיטאות 300-400 תקנים. המרכזים אמנם יוקמו על ידי האוניברסיטאות "אך תהיה להם אוטונומיה". במל"ג, כך נמסר, "רואים חשיבות רבה לעצמאות המרכזים, שתאפשר את עצמאות החוקרים בו", ותשחרר אותם מחובת ההוראה. בעתיד אמורים חלק ממרכזי המצויינות לפתח גם בתי ספר בינלאומיים לתארים מתקדמים, שיילמדו באנגלית, על פי השיטה האמריקאית ולא הישראלית. עלותו של כל מרכז תהיה כ-45 מליון שקלים לחמש שנים. הממשלה תממן רק שליש מן התקציב, שליש נוסף יבוא מתקציבי האוניברסיטאות ושליש נוסף מ"קרנות פילנטרופיות" אשר ות"ת יגייס למשימה. את התכנית ילווה צוות בראשות ראש ות"ת שבו יכהנו, נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, נציג משרד החינוך וראש אגף התקציבים באוצר.

תכנית "השבת המוחות" היא אפוא סוג של מיקור-חוץ אקדמי. מרכזי המצויינות ימוקמו אמנם באוניברסיטאות, אך הם יהיו גופים חיצוניים, שיקיימו פעילות מקבילה ובעתיד מתחרה באוניברסיטאות. המרכזים לא יהיו כפופים לסנאטים, אלא לרשות מנהלית חוץ-אוניברסיטאית, והחוקרים לא יהיו חברי-סגל, ולכן גם לא יהיו כפופים להסכמים עם אירגוני הסגל, ושכרם ותנאי עבודתם יקבעו בנפרד. בעתיד כשיופעלו בהן תכניות לתארים מתקדמים, הן תשמשנה גם למיקור-חוץ של ההוראה.

כך במחטף וללא דיון ציבורי מקים האוצר את אקדמיית-חלומותיו: מערכת אוניברסיטאית מקבילה, בה יונהגו כל היסודות המופרטים אותם הוא חותר להנהיג מזה שנים: משכר דיפרנציאלי מוצהר דרך איפוס סמכויות הסנאטים ועד הגדלת משקל בעלי-ההון. המרכזים בנויים לסיפוח חלקים נוספים של פעילות האוניברסיטאות. לא קשה לצפות כיצד בעתיד יועברו חלקים מתקציבי ההשכלה הגבוהה ישירות ל"מרכזי המצויינות" תוך עקיפת האוניברסיטאות, שיהפכו בהדרגה לשלדים מדוללים, שקל יהיה לבטלם אל תוך המתחרה המופרט.

עיקרון ההפרטה והדילול המנחה את תכנית מרכזי המצויינת בולט במיוחד בדרך תיקצובן: הממשלה תקצה רק שליש מן התקציב. את השליש השני יאלצו האוניברסיטאות לגייס כתרומות "מקרנות פילנטרופיות", משמע מן ההון הפרטי שבדרך זו יגדיל את השפעתו, תוך שהוא מקטין את תרומותיו הרגילות לאוניברסיטאות, כפי שחוששים כמה מנשיאיהן. חששם של הנשיאים יתממש בשליש השלישי של תקציב מרכזי המצויינות, שיבוא מן התקציב הרגיל של האוניבריסיטאות ויהיה על חשבון פעילויות אחרות, שידוללו.

העובדה ששני שלישים מתקציב מכוני המצויינות יגיעו ממקורות התיקצוב הרגילים של האוניברסיטאות מעוררת תמיהה: מדוע לא לשלב אותם כחלק ממערך החוגים והמכונים האוניברסיטאי, ולהזרים אליהם את תוספת התקציב הממשלתית? דומה שהתשובה לכך קשורה במטרת המיזם: הוא משתמש בהסכמה הכללית בדבר חשיבות החזרת המדענים כמסווה לקידום העניין השנוי במחלוקת של הפרטת האוניברסיטאות.

מרכזי המצויינות הם, כאמור שלב נוסף במדיניות ההפרטה של האוניברסיטאות. במקום אחר טענתי כי האוצר מפריט את האוניברסיטאות על ידי ניתוק פעילויות שלהן והפרטתן. זה ההגיון שהנחה את המהלך הרב-שנתי של הפרדת ההוראה מן האוניברסיטאות על ידי הקמת המכללות או על ידי החלפת חברי-סגל תקניים במורים מן החוץ. עתה באמצעות מרכזי המצויינות מופרדים חלקים מן המחקר וההוראה לתארים מתקדמים. מבחינת כל חבר סגל בפרט מדובר בהבדל תהומי בין קרן השפע המוצעת ל"מוחת החוזרים" לבין הדרת המרצים במכללות וההתעמרות בעמיתי ההוראה. ואולם כמדיניות, אלו הם שני גילויים שונים של דרך אחת, בה מקדם האוצר את הפרטת האוניברסיטאות.

מרכזי המצויינות עולים בקנה אחד גם עם מהלכי הפרטה שמקדם האוצר בתחומים אחרים. כך, גם ב"תכנית ויסקונסין" נוצל הצורך לסייע למקבלי הבטחת הכנסה לחזור לשוק העבודה, כדי לדלדל את שירות התעסוקה ולהעביר את תפקודיו לזכיינים פרטיים. למרות הניגוד בין היחס לו זוכים מדעני הצמרת לבין היחס למקבלי הבטחת ההכנסה, חשוב לעמוד על ההגיון המשותף המנחה את הפרטת הטיפול בהם, משום שרק חשיפתו תאפשר להאבק בו.

מה לעשות?
התכנית התקבלה אמנם בממשלה, אך יש לפעול לסיכולה ולהחלפתה בתכנית שתהפוך את החזרת המדענים למנוף להגברת האופי הציבורי של ההשכלה הגבוהה. לצד המאבק הכולל יש להאבק בסעיפי התכנית, הנתונים עתה בתהליך גיבוש. כפי שלימד ניסיון המאבק בהמלצות ועדת מלץ, ניתן להשיג הרבה גם בדרך של מאבק לשינוי הסעיפים בתכנית.

יש למקד את המאבק בארבע הנקודות הבאות:
1. הכפפת המרכזים לסנאטים בכל התחומים המסורים לסמכותם, ומניעת אפשרות הפקעתם, העשויה להוות תקדים.
2. החלת הסכמי השכר של הסגל על המרכזים, כדי שלא יהפכו למוקד נוסף של כירסום ההעסקה המאורגנת באוניברסיטאות.
3. שילוב המרצים במכללות בפעילות המרכזים.
4. הקצאת תקנים בכל התחומים במסלול א' באוניברסיטאות – בהקף של לפחות 25% מאלו שיוקצו למרכזי המצויינות – שיהיו פתוחים רק בפני מרצים במכללות ועמיתי ההוראה באוניברסיטאות, שהוסיפו ללמד ולחקור בארץ.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

[…] הגבוהה (אותו ניתח באתר "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית" דני גוטויין). כדאי שנקרא את המסמך הזה, לפני שיהיה […]

[…] מרכיביה, אך ידוע שהיא כוללת את תוכנית 'מרכזי המצוינות' שפרופ' דני גוטוויין וערן חכים, יו"ר ארגון הסגל הזוטר באונ' ת"א, כבר הראו את […]


תגובות

אני מסכים עם רוב הנקודות של דני גוטווין, למרות שאני חושב שהמרחק בין המרכזים להפרטת האוניברסיטאות עדיין גדול. אני חושב שזה שערורייה שהאוניברסיטאות תידרשנה לשלם שליש (או בעצם שני שליש כפי שהסביר דני) מהתקציב מכיסן כאשר בעצם המרכזים הם עצמאיים.
בכתבות בעיתונים, קראתי שהמרכזים יוקמו בתחומים מדעיים מוגדרים מראש, דהיינו, כשקוראים בין השורות, תחומי מדע אלו לא יכללו מדעי הרוח, וכן סביר להניח רוב התחומים במדעי החברה. מדובר כאן על הקמת מרכזים למדעים המדוייקים בלבד. לא מפתיע במיוחד שאין התייחסות למדעי הרוח בתוכנית הממשלתית, אך סביר ביותר שהתקציב האוניברסיטאי יביא לקיצוצים נוספים במדעי הרוח, ברכישת ספרים ומאגרים לספריות וכו'.
כמו כן, הרושם שמתקבל מהכתבות הוא שהכוכבים האקדמיים נמצאים מעבר לים ורק הבינוניים נמצאים באוניברסיטאות בישראל. זה פוגע בתדמית הציבורית (הממילא ירודה) של האוניברסיטאות וכן זה גם לא נכון!
אני מצטרף לקריאותו של דני ולמתווה שהוא מציע.

מהרגע שהצוכנית יצאה לעולם היה ברור שמטרתה היא חיסול האוניברסיטאות והסכמי השכר. יהיו לנו "מרכזי מחקר" ויהיו לנו מרכזי הוראה (מורים מהחוץ) וזהו.

הכול נכון מאוד, השאלה היא איך גורמים לאנשי ההשכלה הגבוהה לשתף פעולה זה עם זה ולעבוד במאקרו.
כרגע רובם כמו אחרים בתחומים אחרים רק מנסים לשרוד אישית, איך למצות את המקסימום מהשיטה במקום איך לשנות אותה.

הביקות של גוטוויין על התכנית מצויינת, אבל בשלב ההצעות מופיעים דברים משונים, בעניין מרצי המכללות. מה זה הFטיש הזה עם מרצי המכללות? . גם "שילוב המרצים במכללות בפעילות המרכזים", וגם "הקצאת תקנים […]שיהיו פתוחים רק בפני מרצים במכללות ועמיתי ההוראה באוניברסיטאות". מה העניין. גוטוויין, צר לי על החשדנות, אבל יש לך איזשהם אינטרסים בעניין מרצי המכללות? המכללות, לפחות בתחום שלי, מלאות במרצים שלא היו חוקרים מספיק טובים כדי להתקבל באוניברסיטאות. עדיף לא לתעדף אותם בסוג של "אפליה מתקנת" מעין זאת (שוב, לפחות בתחום שלי).

למגיבים על הפוסט: סליחה על העיכוב בהעלאת התגובות בשל תקלה טכנית.

אלעד, יש לי אכן "אינטרס" במרצי המכללות והמורים מן החוץ, אך זה לא אינטרס של "לסדר ג'וב" מן הסוג שאליו אתה מרמז, מתוך משנן את הגיון "ההפרד והפרט" בו נוקט האוצר.
מקור ההצעות שלי הוא בתפיסה, המבוססת על הניתוח שהצעתי לתהליך הפרטת האוניברסיטאות, כי הדרך היחידה למאבק בשיטת "ההפרד והפרט" הוא על-ידי האחדה מחודשת של כל מרכיבי ההשכלה הגבוהה, כפי שעושה הפורום.
טענתך, כי בתחומך המכללות "מלאות במרצים שלא היו חוקרים מספיק טובים כדי להתקבל באוניברסיטאות", היא אישרור של המצב שיצר האוצר, שאתה הופך אותו ל"נתון": לאחר קיצוץ של מאות משרות באוניברסיטאות, ישנו ציבור גדול של חוקרים שלא נהנה מתנאים המאפשרים לו לחקור ולכן קל לקטלג אותם כ"לא מספיק טובים". מתן תנאי מחקר, באמצעות פתיחת המשרות, יאפשר לרבים יותר לממש את יכולות המחקר שלהם, דבר הנמנע מהם כעת.
דאגה לעתיד האוניברסיטאות מחייב לראות אותן בקשר הולך ומתהדק עם המכללות, כשם שהיא מחייבת להאבק בגידול המתמיד של תופעת המורים מן החוץ על ידי קליטתם במשרות תקניות. הגדלת היצע המשרות יסייע לאוניברסיטאות להתמודד עם משבר ההוראה והמחקר אין סיבה שבתהליך זה ישולבו רק "המוחות הבורחים", מהלך שיהיה צורה חדשה של "הפרדה לשם הפרטה", בין מרכיבי הסגל. יש להקפיד שהוא יכלול גם חוקרים מקרב מרצי המכללות והמורים מן החוץ, המהווים כבר היום עתודה למשרות המעטות הנפתחות באוניברסיטאות.

נראה לי שרק אימוץ צורת חשיבה מכלילה כזו עשוייה לסייע בפיתוח של דרכי מאבק בתהליך הפרטת וניוון האוניברסיטאות.

שלום דני. תודה על התגובה מעוררת-המחשבה. אני מבין בהחלט את הנימוקים, וסליחה שחשדתי בכשרים.

התכוונתי לשחק כאן את "פרקליטו של השטן" והתחלתי לכתוב תגובה שמציעה טיעונים נגד יבוא מרצים מן המכללות להיות חברי סגל באוניברסיטאות (בעיקר בגלל היותם "לא טובים מספיק"). אבל אחרי שחשבתי על זה, וניסיתי לבדוק דוגמאות, הבנתי ש,בתחום שלי לפחות, יש חברי סגל במכללות שאכן היו משתלבים היטב באוניברסיטאות. לא כולם, לא אפילו הרוב, אבל המספר 25% שאתה נוקב הגיוני בעיני. אני חושב שבתחומי יש 25% מחברי הסגל במכללות שמקומם באוניסרסיטאות (הכל רק לפי דעתי, כמובן). אז אני לוקח את התנגדותי בחזרה.

בנוסף, אני מבין היטב את החשיבות של סולידריות בין הגופים השונים. אני כבר "ברחתי" וכנראה לא אחזור (ממניעים פוליטיים בעיקר) אבל ברצוני לאחל הצלחה במאבק, ואעזור בכל צורה שאוכל.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)