על מאבק עובדות הנקיון למען העסקה ישירה

הבלוג של הפורום עקב אחרי המאבק של עובדות הנקיון מראשיתו ורבים מחברי הפורום באוניברסיטת בן-גוריון אף תמכו במאבק זה בשלביו השונים. המסמך להלן חובר ע"י קואליצית הארגונים למען העסקה ישירה של עובדות הנקיון באוניברסיטת בן-גוריון. הוא מתאר את שלביו של מאבק עובדות הנקיון עד לפתיחת הקמפיין הנוכחי. נוסף למסמך זה שלחו מובילי הקמפיין מכתב לחברי כנסת ישראל בקריאה להצטרף למאבק ולפעול בכנסת למען העסקה ישירה.

                                *                     *                      *                     *                 

מאז הקמתה בשנת 1969 ועד 1992 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב העסיקה את עובדי ועובדות הניקיון שבתחומה באופן ישיר, כחלק ממחלקת המשק של האוניברסיטה. בשנת 1992 העבירה הנהלת האוניברסיטה את עובדות הניקיון לידי חברות קבלניות.
בשנת 2005, סטודנטים/ות ומרצים/ות מאוניברסיטת בן-גוריון החלו לחקור ולאסוף נתונים על תנאי העסקת עובדות הניקיון באוניברסיטה. מהנתונים התברר כי העובדות נטולות ביטחון תעסוקתי ורצף תעסוקתי, וכי רובן המכריע מועסקות על-ידי חברות הקבלן במשרה חלקית בלבד ולא מקבלות את הזכויות הסוציאליות המגיעות להן על-פי חוק. העובדות השתכרו כ- 19.70 שקלים לשעה ללא כל זכויות סוציאליות!!! כלומר במקום לקבל כ- 27 שקלים על פי חוק (שכר המינימום ועוד שווי הזכויות הסוציאליות המגולם כתשלום לשעה) הם קיבלו 7.5 שקלים פחות מאשר המגיע להם על פי חוק!  ובכך נגזלה מהן האפשרות לתנאים סוציאליים הוגנים והובטח להן להיות שותפות במעגל העוני הבא, ללא פנסיה, ימי מחלה, הבראה ועוד. בנוסף היו חשופות לעוולות וגזל בדמות אי דיווח כל שעות העבודה, קנסות וגזל ישיר של כסף מתלוש המשכורת שלהן. מצב זה נגרם היות והאוניברסיטה העסיקה את חברות הקבלן תחת חוזי הפסד. בעוד שהסכום המינימאלי המחויב על פי חוק לתשלום לעובדת לשעת ניקיון ללא רווח של הקבלן או הוצאות אחרות נוספות (כגון חומרי ניקוי) עמד על 27.5 שקלים ברוטו לעובדת, שילמה האוניברסיטה לקבלנים 24 שקלים לשעה לעובדת.
בתחילת שנת 2005 פנו חברי ארגון צ"ח- סטודנטים למען צדק חברתי, להנהלת האוניברסיטה בבקשה לפעול לתיקון המצב. נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי ענתה: "האוניברסיטה אינה מעסיקה עובדים באמצעות קבלנים. החברות שהוזכרו הן חברות שמספקות לאוניברסיטה שירותים ולא עובדים". לאור תגובת האוניברסיטה ועמדתה הרשמית החלו חברי ארגון צ"ח, בסיוע מרצים, בפעילות מחאה רחבה כנגד מדיניות האוניברסיטה. אזכור מפורש בדו"ח מבקר המדינה, הופעה בעניין זה בפני וועדת החינוך של הכנסת וכן ראיון בתחקיר טלוויזיוני גרמו לאוניברסיטה להעלות את תשלומיה לחברות הקבלן ל- 27.5 שקלים לשעה. כלומר כעת יכלו חברות הקבלן לשלם לעובדות הניקיון כחוק רק אם בחרו לא להרוויח כלל. בעקבות לחץ מצד הסטודנטים/ות לתשלום כל הזכויות המגיעות כחוק לעובדות, כולל תוספת וותק, החליט אחד הקבלנים בקיץ 2008 לפטר את 150 העובדות שבאחריותו.


פיטורים אלה היוו נקודת מפנה במאבק: עובדות הניקיון פתחו בשביתת מחאה מול משרדי הנהלת האוניברסיטה. לשביתה זו הצטרפו סטודנטים/ות ומרצים/ות, ולמאבק הצטרפו אף גורמים נוספים רבים. קואליציית הארגונים כוללת את צ"ח, הפורום לצדק חברתי במחלקה לעבודה סוציאלית באוני' בן גוריון, איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, הפורום להגנת ההשכלה הציבורית הגבוהה, ושתיל – שרותי תמיכה ויעוץ לקידום שינוי חברתי. במעמד השביתה החל להתגבש ועד עובדות ניקיון ראשון מסוגו בישראל במסגרת "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי".  היום משתכרות עובדות הניקיון שכר מינימום ומקבלות את זכויותיהן הסוציאליות (האוניברסיטה בעקבות השביתה העלתה את השכר לקבלנים לכדי 33.4 שקלים לשעה !!) ועדיין קיימים אי סדרים בהחזרי הנסיעות ותוספות שכר המגיעות לעובדות על פי חוק כגון ניקוי מעבדות רפואיות ותוספת שכר על ניקיון לאחר שיפוץ. יתר על כן, התמונה המורכבת והעגומה מתגלה כשמסתבר שבשנתיים האחרונות הצטמצם מספר העובדות מ-250 ל- 210, שעות עבודתן קוצצו ב – 30 אחוז ואף על פי כן הן נדרשות לאותה תפוקה שנדרשו לה מימים ימימה וזאת כאשר נוספו מבנים (שטחי ניקוי לאוניברסיטה). העובדות ממשיכות להיתקל בבעיות יומיומיות: עליהן לנקות באותו פרק הזמן כאשר עובדת נעדרת מהעבודה גם את שטחי הניקוי שלה, ללא תוספת שעות עבודה וללא פיצוי אחר, יחס פוגעני ומשפיל ואין סוף ניסיונות "חיסכון" על גבן.  כל הישג במאבק מתמשך זה כורסם על ידי מניפולציה חדשה המתאפשרת בקלות כה רבה כשהעובדות מופקרות לשיטת ההעסקה הפוגענית.
המשמעויות של העסקה עקיפה הן ברורות: 
* פגיעה בזכויות:
תשלומים בחגים: בשל היותן של עובדות הניקיון באוניברסיטה עובדות שעתיות, הן נתונות לתנודות בשכר עקב הפחתת שכרן בחודשים שבהם יש הפחתה של עבודה. זאת, בניגוד לשאר עובדי האוניברסיטה.
זכויות נוספות הנגזרות מעבודה במסגרת הסכם קיבוצי: כגון אי עדכון החזר ההוצאות בהתאם לחוק, אי תשלום 10% תוספת סיכון במעבדות רפואיות וניקיון לאחר שיפוץ.
הפרשה לקרן פנסיה של עובדי האוניברסיטה: במשך שנים לא קיבלו עובדות הניקיון הפרשה לפנסיה, וכעת הן מקבלות את המינימום הקבוע בחוק.
* פגיעה בכבוד האנושי:
הכרסום בזכויותיהם של העובדים בהעסקה העקיפה באמצעות קבלן מתבטא בשכרם, אך גם בתפיסתם ובמעמדם כ"שירותים" תוך התעלמות מהנשים העומדות מאחורי העבודה הנעשית על ידן. בתרבות הארגונית החדשה מהווים עובדי הקבלן "שירותים" או "שירותי כוח אדם", והאוניברסיטה הפכה מ"מעסיק" ל"משתמש".
* הדרה והשתקה:
עובדות הניקיון הופכות לעובדות שאינן שייכות, שאין להם מקום גם אחרי 10 ו 15 שנות עבודה באוניברסיטה. ללא ייצוג וללא קול, הן חשופות לאלימות סימבולית וממשית.
* פגיעה נוספת באוכלוסיה מוחלשת:
נשים הן הרוב המכריע של העובדות בתחום הניקיון; מרבית העובדים מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, בדגש על אוכלוסיית עולים: רובן המוחלט של עובדות הניקיון באוניברסיטת בן-גוריון הן נשים עולות מברית המועצות לשעבר, ומיעוטן עולות מאתיופיה ומארגנטינה. נשים אלה, שרבות מהן עבדו בארצות מוצאן במקצועות הצווארון הלבן, נאלצות לקבל על עצמן עבודה פיזית קשה, שאינה מתאימה להשכלתן וליכולתן. תנאי ההעסקה המשפילים יוצרים פגיעה ותסכול שהן אינן ממהרות לבטא, מחשש פן תאבדנה את מקום עבודתן. הדברים קשים במיוחד באזורים פריפריאליים, כמו באר שבע, היכן שהיצע העבודה אינו גדול. כך נידונות העובדות לחוסר ודאות תעסוקתית ואישית קשה, תנודתיות עונתית ללא עתיד על שהן עובדות מסורות ומקצועיות.

כיום, לאור המאבק ומתוך האג'נדה החברתית שלה, נשיאת האוניברסיטה מודעת לבעייתיות שבשיטת העסקת העובדות ואף פועלת בניסיון לצמצם ולמנוע הפרות המגיעות לפתחה. אנו קוראים/ות לנשיאת האוניברסיטה. אמרי כן להעסקה ישירה של עובדות הניקיון. היי המגדלור בים הניצול, הניכור והגזל של נשים אלו.

עוד על ההעסקה הפוגענית בישראל – במאמר של רותי לביא באתר "העוקץ".


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

עדיין אין תגובות.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)