הזמנה לקונגרס החינוך 3 של תנועת המחאה

תזכורת: בגלל בעיה טכנית, תיבת התגובות אינה מעדכנת את מספר התגובות ומראה 0 תגובות גם כשיש תגובות. אולם אין מניעה לקרוא את התגובות ולהשיב עליהן.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

יפה שאתם מקיימים פעילויות רבות ועושים הרבה רעש וצילצולים סביבן, אבל זו ברכה לבטלה משום שהיא חסרת תכלית.
המושג "חינוך" מתיחס לשלוש פעילויות האמורות להשלים זו את זו:
א. הקניית ידע
ב. הכנה לחיים
ג. ערכים חברתיים
שם המשחק בכולם אבל במיוחד בסעיף השלישי הוא מה מלמדים ומה אין מלמדים, איזה משקל יחסי ניתן לכל סעיף כפונקציה של גיל התלמידים ויכולותיהם האינטלקטואליות ומי משתתף בתהליך וכיצד.
הסעיף השלישי מעורר בעיה קשה במיוחד משום שלהערכתי אין בישראל כיום קונצנזוס רחב מספיק לגבי הערכים החברתיים הבסיסיים אותם רוצה החברה הישראלית להנחיל לילדיה כליבת המורשת הלאומית והאזרחית שלהם. בעיה זו אינה חדשה, ומהווה כשל חינוכי מתמשך בישראל זה הדור השלישי.
לפני שניגשים לדון בתהליכי הביצוע (איך?), חייבים לדון במהות (מה?). בתהליך כזה צריכים ליטול חלק מגזרים רחבים של הציבור מכל השקפות העולם הרווחות כאן. ללא הבנה משותפת ונכונות משותפת ללכת באותה דרך ועם אותם ערכים, אין משמעות רבה לדיונים האחרים.
בסעיף הראשון יכולים לטפל הגורמים המקצועיים במשרד החינוך תוך התיעצות עם מומחים מסוגים שונים. לשם כך אין צורך ב"סיעורי מוחות" בומבסטיים.

איך נגיע להסכמות על מהות ללא דיונים ציבוריים "בומבסטיים" ? זה חלק מהדרך.
ואגב לפעמים מצליחים להיפגש ולהסכים על ביצוע בלי להסכים על מהות אחידה, זה גם משהו שיכול לקרות.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)