מי שהיה סטודנט בשנת 2007 בוודאי זוכר את המהומה הגדולה שעוררה "ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה". בימים אלו היו כוונות לקצץ כ1.2 מיליארד ש"ח מסך התקציב שיועד להשכלה הגבוהה, וכצעד למנוע זאת נוצרה הוועדה. התנאי היה שאם מסקנות הוועדה יבוצעו הקיצוץ יבוטל, וכך בהנהגת שוחט יצאה הוועדה לדרך. כבר כעבור שנה היא הגישה את המלצותיה, אם כי מי שציפה שהמסקנות יקדמו את איכות החינוך ותנאי הסטודנטים וצוות ההוראה, הופתע לגלות שהמסקנות בעיקר יצרו קשיים חדשים, כך שרבים ממערכת ההשכלה הגבוהה יצאו כנגד ולבסוף הצליחו למנוע את יישום ההמלצות.
המחאה הגדולה
על מה הייתה ההתרעמות הכה גדולה? ובכן על פניו ההמלצות כללו להוסיף כ600 חברי סגל חדשים מדי שנה ואף להעניק מענק לסטודנטים שבתום הלימודים לא מרוויחים יותר מרף ההכנסה המינימאלי. לכאורה כוונה טובה אך הבעיה הייתה שהמסקנות לא היו כה חיוביות כפי שהן ניסו להצטייר ועל כן שלל סטודנטים, מרצים וארגוני סטודנטים ביקשו להבהיר שהם יוצאים כנגד ההשלכות הבאות:
- המלצות הוועדה אינן מיישרות קו עם ועדת וינוגרד (ועדה ציבורית משנת 2000) שקיבלה החלטה להפחית באופן הדרגתי את שכר הלימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה. פעולה זו שמה את מעוטי היכולת בפינה ללא תקווה מעשית להצטרף לחוג ההשכלה הגבוהה וללא יכולת לצאת מהמעגל הסוציואקונומי שבו הם נמצאים. צעד בוטה שכזה אינו מקדם לכיוון הרצוי את המדינה, אלא רק מתעד מצב קיים, פוגם באופן נואש בדור העתיד ומערער את הסטטוס של המדינה.
- ההמלצה של הוועדה להנחיל שכר לימוד דיפרנציאלי לא רק תנציח את פערי המעמדות, אל גם תיצור חוצץ משמעותי שיוביל לפערי איכות בין מגוון פקולטות, עובדה שבין היתר תלבה מתחים חברתיים ותפגע קשות בתחומי המחקר.
- מעבר למעגל הסטודנטים שעתיד להיפגע קשות, גם צוות המרצים עתיד להיפגע, וזאת בשל חוזים אישיים שייפגעו לא רק באיכות הפנסיה, אלא גם בזכות ההתאגדות.
- לא רק שהוועדה אינה מכילה ייצוג ראוי למגוון ארגונים, אלא היא מראש מוטה – מכילה שורת כלכלנים לצד אנשי משרד האוצר, כך שהצביון שמנהל את סך התהליך הנו קפיטליסטי, ועל כן אין זה מפליא מהן המסקנות, במיוחד כשהיה ניתן לצפות אותן מראש.
הצעקה נשמעה
קשה היה למצוא באותם ימים אנשים שמגיעים מההשכלה הגבוהה שנשארו אדישים. מרצים, סטודנטים, הסגל האקדמי הזוטר והבכיר, התאחדות הסטודנטים, ארגון הסטודנטים ואפילו הסתדרות העובדים חברו כולם ביחד לכדי מחאה אחת גדולה שלבסוף אכן נשמעה. הצעקה הגדולה גרמה למסקנות הוועדה להישאר כטיוטה ותו לא. הישג נוסף נזקף להחלטה להכניס כ4 סטודנטים (מתוך 9 משתתפים) לוועדת שכר לימוד, אם כי מהלך זה רק היווה את ההתחלה. לאחר שנציגי הסטודנטים פתחו בשביתה ארוכה, הושגה הפשרה הרצויה – שכר הלימוד לא ישתנה ובנוסף גובש צוות חלופי שדן בבחינת הרפורמות שנוגעות להשכלה הגבוהה.