פוליטיקה של הערכה אקדמית – יום עיון באונ' ת"א
מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב
החוג למדע המדינה, האוניבסיטה העברית בירושלים
מרכז מינרבה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
מזמינים את הציבור לכנס בנושא
פוליטיקה של הערכה אקדמית
מושב ראשון
יו"ר – פרופסור מיכאל שלו, החוג למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופסור דני פילק, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריון: ידע לגיטימי וידע שאינו לגיטימי
פרופסור אבנר דה שליט, דיקן הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים: הערכת מחלקות: מקרה קלאסי של פער בין תאוריה לפרקסיס
פרופסור חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה: אובייקטיביות ומגדר במדעים המדויקים
פרופסור נחום פינגר, סגן יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה; המחלקה להנדסת תעשיה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון: הערכת איכות: התהליך המל"גי
מושב שני
יו"ר – פרופסור עדי אופיר, מכון כהן ומרכז מינרבה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל–אביב
פרופסור ניב גורדון, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריון: התנועה המקארתיסטית בישראל
פרופסור גבריאל שפר, החוג למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים: הפוליטיזציה בהערכה האקדמית
ד"ר איריס אגמון, החוג ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בן גוריון: ספירה לאין קץ, מדידה לאין שחר
פרופסור יוסף שוורץ, ראש מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב: דיסציפלינה, חופש ומדידה: מדעי הרוח והחברה
פרופסור אהרון שי, רקטור, אוניברסיטת תל אביב: הערכה עצמית – את מי היא משרתת?
הכנס יתקיים ביום ראשון, 22.1.12 בין השעות 20-16, באוניברסיטת תל אביב בנין גילמן, אולם 223
הכניסה חופשית
להאבק למען אוניברסיטה הומניסטית: לזכרו של פרופ' אילן גור-זאב
פרופ' אילן גור-זאב, מרצה וחוקר בפילוסופיה של החינוך מאוניברסיטת חיפה, הלך לעולמו ביום חמישי, 5 בינואר 2012. מותו מסרטן, שהתגלה בגופו רק כשבועיים קודם לכן, הכה בתדהמה את משפחתו, חבריו, עמיתיו, ותלמידיו, מהם הוא נפרד יום קודם לכן באוניברסיטת חיפה בהרצאה שבה קרא להם להמשיך להאבק על 'אפשרותה של אוניברסיטה הומניסטית בעולם שהופך לפוסט ואנטי-הומניסטי'.
אילן גור-זאב היה חבר ב"פורום להגנת ההשכלה הציבורית" מאז הוקם. בזמן שביתת הסגל הבכיר, בין אוקטובר 2007 לינואר 2008, שביתה שבמהלכה הוקם הפורום, הוא פרסם בבלוג של הפורום את הקריאה למרד בהנהגה האקדמית. לאחר מכן, העלינו לבלוג את ההצעה שכתב באוניברסיטת חיפה לאמנה בין הקהילה האקדמית לנשיא האוניברסיטה.
בסיום השביתה התקיים כנס ייסוד הפורום באוניברסיטת ת"א. אילן גור-זאב נשא בכנס זה הרצאה על השלכות מדיניות ההפרטה על האקדמיה הישראלית.
אילן חלק עם חברי הפורום את עמדותיו ותובנותיו, אותן פרסם במאמרים על תיעוש האקדמיה, על השאלה האם אנו עומדים בפני קץ האקדמיה, ואם ניתן וראוי להציל את האקדמיה, וכן במאמרים וספרים נוספים רבים פרי עטו. כל אלה היו מקור ידע והשראה לחברי הפורום
חברי "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית" אבלים על מותו בטרם עת של פרופ' אילן גור-זאב ומוקירים את זכרו ואת צוואתו הרוחנית
הסטנדרטים האקדמיים כבועה פיננסית / יוסי לוס
לפני כשבוע פרסם יוסי לוס את המאמר להלן בבלוג שלו, "מקום גלובלי":
פרופסור רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון ויושבת ראש ועד ראשי האוניברסיטאות, שלחה לאחרונה בעת שביתת הסגל הזוטר מכתב לציבור הסטודנטים. בין השאר, היא כתבה ש"המכשול העיקרי העומד כיום לפנינו והמונע בשלב זה את סיומו של המו"מ הוא הדרישה של ועד הסגל הזוטר לשינוי דרמטי ובלתי אפשרי באופן ההעסקה של עמיתי ההוראה באופן שחלקם יעברו למסלול המקביל של הסגל האקדמי הבכיר ולאחרים יינתן מסלול עם קביעות ומינויים ארוכי טווח… לא נוכל להעמיד משאבים אלו, אשר נועדו לחזק את אוניברסיטאות המחקר בסגל מוביל במחקר, לטובת מתן קביעות אקדמית ללא חובת עמידה בסטנדרטים אקדמיים, לעמיתי הוראה ומורים מן החוץ.” שביתת הסגל הזוטר הושעתה בינתיים בעקבות פריצת דרך מסוימת, אולם לפי הידוע לי הסוגייה של מתן בטחון תעסוקתי למרצים בעלי תואר דוקטור שמלמדים קורסים כמו המרצים מהסגל הבכיר אך בתנאים גרועים יותר נותרה לא פתורה.
מבחינת כרמי התביעה לקבל את אותם מורים מן החוץ/עמיתי הוראה למסלול עם קביעות או להעניק להם מינויים ארוכי טווח (אין צורך להתרגש יתר על המידה. לא מדובר במינוי לכל החיים אלא רק במינוי ארוך יותר מאשר לסמסטר או שניים) היא שערורייתית, לא תקינה, מערערת את הסטנדרטים האקדמיים שמבטיחים את האיכות הגבוהה ביותר ולכן אולי אף מזנה את האקדמיה ומדרדרת אותה אל עברי פי פחת.
על המערכה להגנת האקדמיה הציבורית באנגליה
הגורמים המקדמים את הפרטת ההשכלה הגבוהה אוהבים לציין תקדימים בין-לאומיים ליוזמתם, אך הם נוטים שלא לדווח על ההתנגדות הרחבה והמנומקת לרפורמות אלו. להלן דיווח קצר על ההתנגדות באנגליה לתוכנית ממשלתית לרפורמה (נוספת) במערכת ההשכלה הגבוהה.
כמקובל בעידן הנוכחי (של הניאו-ליברליזם שניתן לאפיינו כגרסת "1984" של הליברליזם הקלאסי), התוכנית הממשלתית מתהדרת בכותרת "שמים את הסטודנטים בלב המערכת", אלא שהסטודנטים הם בלב המערכת בדיוק באותו מובן שהלקוחות הם בלב המערכת הבנקאית, והצרכנים הם בלב המערכת הכלכלית.
הביקורת הציבורית על התוכנית הממשלתית מצביעה על כך שהתוכנית הנ"ל
- מתעלמת מן המשמעות החברתית של ההשכלה הגבוהה ומן התועלת שבה לחברה בכללה. בהמשך לסיסמא (הידועה לשמצה של מרגרט ת'אצר) "אין חברה, יש רק יחידים", התוכנית רואה את הסטודנטים כצרכנים מבודדים ומצמצת את יחסיהם למערכת ההשכלה הגבוהה ליחסי מסחר גרידא.
- התוכנית רואה את ההשכלה הגבוהה דרך הפריזמה הצרה של תרומתה הישירה לכלכלה, ומתעלמת מתפקידה החברתי כמעשירה את רוח האדם ומקדמת את החשיבה הביקורתית (בהקשר זה ראוי לציין שהאחריות הממשלתית להשכלה הגבוהה באנגליה נמצאת כיום בידי המשרד לעסקים, חדשנות וכישורים – אין כאן לא חינוך, לא מחקר, ולא הוראה, אלא התייחסות לאקדמיה כאל עוד תעשיה).
- התוכנית אינה מבינה את מהות המערכת ואינה מביאה בחשבון את הקשר המהותי שבין מחקר והוראה. היא מתייחסת לכל אחד מן הצדדים של המוסד האקדמי כאילו הוא קיים בנפרד מן האחרים.
- התוכנית מתעלמת מכך שמוסדות למטרות רווח לא יקדמו את טובת הציבור, משום שאין להם אינטרס כלכלי בכך. היא שוות נפש כלפי האפשרות שמוסדות פרטיים יתעשרו על ידי קניה בזול של נכסי ציבור המוחזקים בידי מוסדות ציבוריים שהיא דנה לפשיטת רגל.
- התוכנית מתיימרת לקדם מוביליות חברתית, אבל למעשה מחבלת בה.
- התוכנית מפקירה מערכת מתפקדת לניסוי רחב-היקף והרפתקני בתיאוריות של שוק תחרותי.
תוכנית אלטרנטיבית שהוצגה על ידי קבוצת אקדמאים, תחת הכותרת "הגנת החינוך הציבורי", מדגישה את התועלת הצומחת מן ההשכלה הן לפרט והן לחברה בכללותה. התוכנית מצביעה על אופיה האמיתי, הסמוי, של התוכנית הממשלתית אשר מכוונת ל"פתיחת" סקטור ציבורי נוסף להזדמנויות עסקיות של ההון הגדול. הממשלה פועלת כסוכן של ההון הגדול, אשר מתקשה למצוא הזדמנויות עסקיות לרווח בסקטורים יצרניים, ומבקש רווחים על ידי השתלטות על נכסי ציבור אשר נצברו במהלך הדורות. קבוצת האקדמאים הבריטים הפועלת, בדומה לפורום, להגנת החינוך הציבורי, העלתה למרשתת עצומה נגד התכנית הממשלתית, בה היא קוראת לממשלת בריטניה לאמץ את התכנית האלטרנטיבית.
התוכנית האלטרנטיבית מתבססת על תשעה עקרונות יסוד:
- ההשכלה הגבוהה מועילה לחברה בכללה ולא רק ליחידים. הבטחת תועלת זו דורשת מימון ציבורי.
- ההשכלה הגבוהה הציבורית חיונית להבטחת דיון ציבורי חופשי.
- ההשכלה הגבוהה הציבורית תורמת להגברת המוביליות חברתית והורדת רמת האי-שוויון בחברה.
- ההשכלה הגבוהה הציבורית היא חלק מחוזה חברתי בין-דורי אשר בו הדור המבוגר משקיע בקידום הדור הצעיר, שיתמוך בעתיד בקיומו.
- מוסדות ציבוריים המציעים תוכניות לימוד דומות צריכים לזכות למימון ציבורי דומה.
- השכלה אינה סחורה, ואין לראות את הסטודנטים כצרכנים גרידא.
- השכלה אקדמית אינה מתמצה בהכשרה מקצועית.
- האקדמיה היא קהילה אחת אשר מורכבת מדיסציפלינות שונות ופעילויות שונות של הוראה ומחקר.
- לאקדמיה כמוסד יש אופי אוניברסאלי, אך היא גם משרתת את הקהילה המקומית בה היא נמצאת.
——————————-
תרגם ועיבד את הפוסט: פרופ' עודד גולדרייך, מכון וייצמן למדע
