שינוי כיוון מקצועי בגיל מבוגר דורש אומץ, תכנון ומוטיבציה – אבל הוא בהחלט אפשרי. תחום הסיעוד מציע לאנשים מעל גיל 40 מסלול קריירה מבוקש ומשמעותי,

לימודי תעודה מציעים מסלול מהיר ויעיל להשתלב במגוון מקצועות נדרשים, ללא צורך בתואר אקדמי. המאמר סוקר את יתרונות הלימודים, תחומי לימוד מבוקשים, דגשים לבחירת מסלול מתאים וצעדים להשתלבות מוצלחת בקריירה חדשה.

מאמר מקיף על לימודי הנדסת תוכנה בישראל. סקירת תוכנית הלימודים, מוסדות אקדמיים, דרישות קבלה ואפשרויות תעסוקה. מידע על מיומנויות נדרשות, התמחויות, מגמות עתידיות וחשיבות התחום בעידן הדיגיטלי.

מאמר מקיף על עיצוב תעשייתי – מהי המהות של המקצוע, ההתפתחות ההיסטורית שלו, העקרונות המנחים את העוסקים בו כיום, ההיבטים של לימודים ותעסוקה בתחום, והתלבטויות של מי ששוקל ללמוד אותו.

מדריך מפורט לבחירת תחום לימודים לתואר ראשון. סקירת שיקולי מפתח, התארים המבוקשים ביותר בישראל ומידע מעשי על אורך התואר, דרישות קבלה ונתוני תעסוקה. כולל טיפים לתהליך קבלת ההחלטות.

שוקלים ללמוד לתואר ברפואה? אם כן, המאמר הזה בשבילכם. תואר ברפואה דורש מסירות, עבודה קשה ורצון אמיתי לעזור לאחרים. בין אם אתם חולמים להיות רופאים

ההחלטה החשובה ביותר רגע אחרי סיום לימודי הרפואה הם כמובן הנושא של ההתמחות. כל סטודנט מחויב לעבור התמחות, כאשר מדובר בהחלטה משמעותית וכבדת משקל מבחינת

סיימתם תואר אקדמי אבל מתעניינים דווקא בהסבה מקצועית לתחום אחר – להייטק? אם זה המצב, אתם נמצאים בנקודה רבת פוטנציאל בקריירה, גם אם השינוי נראה

הכשרה מקצועית בתחומי תעסוקה מבוקשים מהווה את הדרך הטובה ביותר להתחיל את הקריירה שלכם בתחום, או לעלות במהירות בסולם הדרגות, כל זאת על רקע של

סין הפכה בשנים האחרונות למעצמה כלכלית ומוקד משיכה שרלוונטי עבור שלל גברים ונשים שרוצים להרחיב את הידע וההשכלה שלהם. עם זאת, לא פשוט למצוא מוסדות

אם אתם סטודנטים, אתם בין האוכלוסיות אשר פתוחות ביותר לחיפוש כיווני לימוד ופרנסה חדשים. קורסי מקצועיים מספקים לכך מענה מצוין. מאחר שמוטב ללמוד תחום מבוקש

אם חשבתם שכבר ראיתם ושמעתם על תכניות לימודים אקדמאים מוזרות ואפילו מצחיקות, חישבו שנית. יש בעולם מסלולי לימוד שיפתיעו אפילו אתכם. אז לכל מי שמתעתד

השכלה מהווה בסיס מהותי בכל מדינה. השכלה מגשרת על פערים, מעניקה הזדמנויות, מובילה קדימה, מעניקה בסיס איתן ובאופן כללי מגדלת קהילה של חוקרים, רופאים, מדענים,

היום יותר מתמיד הקונספט של רכישת השכלה ללא התחייבות וללא חובת נוכחות נמצא מאוד אטרקטיבי, אך גם לפני עידן הקורונה רבים נמשכו לאופציה זו, אם

מי שהיה סטודנט בשנת 2007 בוודאי זוכר את המהומה הגדולה שעוררה "ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה". בימים אלו היו כוונות לקצץ כ1.2 מיליארד ש"ח

היה זה שר האוצר לשנת 2006, אברהם בייגה שוחט, שמצא לנכון להקים את "ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה". וועדה זו קמה כטריגר לבטל את